כִּֽי־ רוֹצֶ֣ה יְהוָ֣ה בְּעַמּ֑וֹ יְפָאֵ֥ר עֲ֝נָוִ֗ים בִּישׁוּעָֽה׃

אִם־ קָרָ֥אתִי וַֽיַּעֲנֵ֑נִי לֹֽא־ אַ֝אֲמִ֗ין כִּֽי־ יַאֲזִ֥ין קוֹלִֽי׃

וַיְהִ֧י דְבַר־ יְהוָ֛ה אֵלַ֖י שֵׁנִ֥ית לֵאמֹֽר׃

וַיֵּ֥לֶךְ אֲבִימֶ֖לֶךְ אֶל־ תֵּבֵ֑ץ וַיִּ֥חַן בְּתֵבֵ֖ץ וַֽיִּלְכְּדָֽהּ׃

וַיִּשְׂאוּ֙ אֶת־ יוֹנָ֔ה וַיְטִלֻ֖הוּ אֶל־ הַיָּ֑ם וַיַּעֲמֹ֥ד הַיָּ֖ם מִזַּעְפּֽוֹ׃

מִי־ שָׂ֣ם מְ֭מַדֶּיהָ כִּ֣י תֵדָ֑ע א֤וֹ מִֽי־ נָטָ֖ה עָלֶ֣יהָ קָּֽו׃

indraagnii sharma yachatam

sukhai rathebhir uutaye

ὀψὲ δὲ δὴ μετέειπε βοὴν ἀγαθὸς Διομήδης·

إِنَّمَا أَمْرُهُ إِذَا أَرَادَ شَيْئًا أَنْ يَقُولَ لَهُ كُنْ فَيَكُونُ

aa rodasii apRNad asya majmanaa pra vaavRdhe

ὀψὲ δὲ δὴ μετέειπε βοὴν ἀγαθὸς Διομήδης·

Ἀγκαῖον δὲ πάλῃ Πλευρώνιον, ὅς μοι ἀνέστη·

οὐδέ τις ἐν Λυκίῃ σέο γʼ εὔχεται εἶναι ἀμείνων.

indrash ca yaatho adhvaram

ὀψὲ δὲ δὴ μετέειπε βοὴν ἀγαθὸς Διομήδης·

ἤν περ γὰρ πόλεμόν γε φύγῃ πολύδακρυν Ἀχαιῶν,

καὶ κόρυς, ἀμφὶ δέ οἱ βράχε τεύχεα ποικίλα χαλκῷ.

Ἀργεῖοι, Τρώων δὲ πόλις ἐπὶ πᾶσα βέβηκε

وَإِنَّ لِلَّذِينَ ظَلَمُوا عَذَابًا دُونَ ذَلِكَ وَلَكِنَّ أَكْثَرَهُمْ لَا يَعْلَمُونَ

ἦ κε μέγʼ οἰμώξειε γέρων ἱππηλάτα Πηλεὺς

παννυχίη γάρ μοι Πατροκλῆος δειλοῖο

πῦρ ὀλοὸν βαλέειν, κτεῖναι δʼ ἥρωας Ἀχαιούς.

indraagnii sharma yachatam