לְֽכוּ־ בָ֭נִים שִׁמְעוּ־ לִ֑י יִֽרְאַ֥ת יְ֝הוָ֗ה אֲלַמֶּדְכֶֽם׃

אָ֤ז נִבְהֲלוּ֙ אַלּוּפֵ֣י אֱד֔וֹם אֵילֵ֣י מוֹאָ֔ב יֹֽאחֲזֵ֖מוֹ רָ֑עַד נָמֹ֕גוּ כֹּ֖ל יֹשְׁבֵ֥י כְנָֽעַן׃

כִּ֚י כָּל־ שֻׁלְחָנ֔וֹת מָלְא֖וּ קִ֣יא צֹאָ֑ה בְּלִ֖י מָקֽוֹם׃

יְמִֽינְךָ֣ יְהוָ֔ה נֶאְדָּרִ֖י בַּכֹּ֑חַ יְמִֽינְךָ֥ יְהוָ֖ה תִּרְעַ֥ץ אוֹיֵֽב׃

וַיַּ֧עַשׂ הַמֶּ֛לֶךְ כִּסֵּא־ שֵׁ֖ן גָּד֑וֹל וַיְצַפֵּ֖הוּ זָהָ֥ב טָהֽוֹר׃

לִבְנֵ֣י יוֹסֵ֔ף לְמַטֵּ֥ה בְנֵֽי־ מְנַשֶּׁ֖ה נָשִׂ֑יא חַנִּיאֵ֖ל בֶּן־ אֵפֹֽד׃

ἴσην ἀμφοτέροισι βίην καὶ κῦδος ὄπασσον.

αὐτοὺς δή περ ἔασον ὑπεκφυγέειν καὶ ἀλύξαι,

aa pavamaana dhaaraya rayiM sahasravarcasam

maa no guhyaa ripa aayor ahan dabhan maa na aabhyo riiradho duchunaabhyaH

yayor asti pra NaH sakhyaM deveSv adhy aapyam

havir haviSmo mahi sadma daivyaM nabho vasaanaH pari yaasy adhvaram

νῦν δὲ κακὴν ἀπάτην βουλεύσατο, καί με κελεύει

وَقَالُوا لَوْ كُنَّا نَسْمَعُ أَوْ نَعْقِلُ مَا كُنَّا فِي أَصْحَابِ السَّعِيرِ

παρδαλέην ὤμοισιν ἔχων καὶ καμπύλα τόξα

βῆ δὲ θέειν, ἀπὸ δὲ χλαῖναν βάλε· τὴν δὲ κόμισσε

asmaan samarye pavamaana codaya dakSo devaanaam asi hi priyo madaH

παῖδες Ἀλωῆος, δῆσαν κρατερῷ ἐνὶ δεσμῷ·

οἳ δʼ ἵππους μὲν λῦσαν ὑπὸ ζυγοῦ ἱδρώοντας,

tamobhir indra taM guhaH

indum indra tava vrate

νῦν δὲ κακὴν ἀπάτην βουλεύσατο, καί με κελεύει