וַיָּבֹ֙אוּ֙ נַעֲרֵ֣י דָוִ֔ד וַיְדַבְּר֧וּ אֶל־ נָבָ֛ל כְּכָל־ הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה בְּשֵׁ֣ם דָּוִ֑ד וַיָּנֽוּחוּ׃

וַ֭יִּטֹּשׁ מִשְׁכַּ֣ן שִׁל֑וֹ אֹ֝֗הֶל שִׁכֵּ֥ן בָּאָדָֽם׃

וְנַעֲמָ֧ן וַאֲחִיָּ֛ה וְגֵרָ֖א ה֣וּא הֶגְלָ֑ם וְהוֹלִ֥יד אֶת־ עֻזָּ֖א וְאֶת־ אֲחִיחֻֽד׃

מְשַׂנְאֵ֣י יְ֭הוָה יְכַֽחֲשׁוּ־ ל֑וֹ וִיהִ֖י עִתָּ֣ם לְעוֹלָֽם׃

כְּֽ֭דַעְתְּכֶם יָדַ֣עְתִּי גַם־ אָ֑נִי לֹא־ נֹפֵ֖ל אָנֹכִ֣י מִכֶּֽם׃

אִם־ לֹ֣א בֵרֲכ֣וּנִי חלצו חֲלָצָ֑יו וּמִגֵּ֥ז כְּ֝בָשַׂי יִתְחַמָּֽם׃

βεβλήκει γλουτὸν κατὰ δεξιόν· ἣ δὲ διαπρὸ

θάρσει, μηδέ τί πω δειδίσσεο λαὸν Ἀχαιῶν·

πάντῃ τε κλονέων ἄνεμος φλόγα εἰλυφάζει,

ἦ καὶ Πατρόκλῳ ὅ γʼ ἐπʼ ὀφρύσι νεῦσε σιωπῇ

ζαχρειῶν ἀνέμων, οἵ τε νέφεα σκιόεντα

ἦ σʼ εὖ γιγνώσκων προτιόσσομαι, οὐδʼ ἄρʼ ἔμελλον

upa no haribhiH sutaM yaahi madaanaam pate

νῦν δʼ αἰνῶς δείδοικα κατὰ φρένα μή σε παρείπῃ

εἰ δέ σφιν καὶ κεῖθι πόνος καὶ νεῖκος ὄρωρεν,

χάρμα δὲ τοῖς ἄλλοισιν, ἐλεγχείη δὲ σοὶ αὐτῷ

devaa bhaagaM yathaa puurve saMjaanaanaa upaasate

κηρύσσειν πόλεμον δὲ κάρη κομόωντας Ἀχαιούς·

τὴν δʼ ἐγὼ οὐ λύσω· πρίν μιν καὶ γῆρας ἔπεισιν