הָפ֣וֹךְ רְשָׁעִ֣ים וְאֵינָ֑ם וּבֵ֖ית צַדִּיקִ֣ים יַעֲמֹֽד׃

הֲכִימֵ֣י אֱנ֣וֹשׁ יָמֶ֑יךָ אִם־ שְׁ֝נוֹתֶ֗יךָ כִּ֣ימֵי גָֽבֶר׃

וַיִּתֵּ֧ן לִפְנֵיהֶ֛ם וַיֹּאכְל֥וּ וַיּוֹתִ֖רוּ כִּדְבַ֥ר יְהוָֽה׃

וּבְנֵ֖י לֵוִ֑י גֵּרְשׁ֕וֹן קְהָ֖ת וּמְרָרִֽי׃

וַיֹּ֙אמֶר֙ הַמֶּ֣לֶךְ צִדְקִיָּ֔הוּ הִנֵּה־ ה֖וּא בְּיֶדְכֶ֑ם כִּֽי־ אֵ֣ין הַמֶּ֔לֶךְ יוּכַ֥ל אֶתְכֶ֖ם דָּבָֽר׃

הֵ֣ן תְּ֭נוּאוֹת עָלַ֣י יִמְצָ֑א יַחְשְׁבֵ֖נִי לְאוֹיֵ֣ב לֽוֹ׃

וּמֵאָשֵׁ֗ר יוֹצְאֵ֥י צָבָ֛א לַעֲרֹ֥ךְ מִלְחָמָ֖ה אַרְבָּעִ֥ים אָֽלֶף׃

bhujii hiraNyapeshasaa kavii gambhiiracetasaa

atash cid aa na upa vasyasaa hRdaa yuvaana aa vavRdhvam

αὐτὰρ Πηλεΐδης κατὰ μὲν δολιχόσκιον ἔγχος

οἳ δὲ συναγρόμενοι Πυλίων ἡγήτορες ἄνδρες

οἷς δʼ ὁ γέρων μετέῃσιν ἅμα πρόσσω καὶ ὀπίσσω

sajuur vishvebhir devebhir ashvibhyaam uSasaa sajuuH

يَوْمَ يُنْفَخُ فِي الصُّورِ فَتَأْتُونَ أَفْوَاجًا

Ἀργείων ἀνʼ ἀγῶνα φέρων, καὶ ἔειπε παραστάς·

tvaam agne yajamaanaa anu dyuun vishvaa vasu dadhire vaaryaaNi

φύλοπιν ἀργαλέην, ἐπεὶ οὐκ ἐμὲ μητίετα Ζεὺς

asya yaamaaso bRhato na vagnuun indhaanaa agneH sakhyuH shivasya

ἂν δʼ ἄρα Μηριόνης πελέκεας δέκα πάντας ἄειρε,

εἰ κείνω ἐπέεσσι παραιπεπιθοῦσα φίλον κῆρ

adhvaryavaH sunutendraaya somam abhuud u vaH sushakaa devayajyaa

ἦ ῥα, καὶ Ἀντιλόχοιο Νοήμονι δῶκεν ἑταίρῳ

καὶ τὸν μὲν γήθησεν ἰδὼν κρείων Ἀγαμέμνων,

upa naH sutam aa gahi somam indra gavaashiram