אֶ֣בֶן וָ֭אֶבֶן אֵיפָ֣ה וְאֵיפָ֑ה תּוֹעֲבַ֥ת יְ֝הוָ֗ה גַּם־ שְׁנֵיהֶֽם׃

אִם־ לֹ֣א בָ֭כִיתִי לִקְשֵׁה־ י֑וֹם עָֽגְמָ֥ה נַ֝פְשִׁ֗י לָאֶבְיֽוֹן׃

זִבְחֵ֣י שְׁלָמִ֣ים עָלָ֑י הַ֝יּ֗וֹם שִׁלַּ֥מְתִּי נְדָרָֽי׃

יָ֭שׁוּבוּ עַל־ עֵ֣קֶב בָּשְׁתָּ֑ם הָ֝אֹמְרִ֗ים הֶ֘אָ֥ח ׀ הֶאָֽח׃

וְאִם־ נְקֵבָ֖ה הִ֑וא וְהָיָ֥ה עֶרְכְּךָ֖ שְׁלֹשִׁ֥ים שָֽׁקֶל׃

ἀλλὰ σὺ μή μοι ταῦτα νόει φρεσί, μὴ δέ σε δαίμων

upa kSaranti sindhavo mayobhuva iijaanaM ca yakSyamaaNaM ca dhenavaH

imaa dhaanaa ghRtasnuvo harii ihopa vakSataH

καί νύ κʼ ἔτι πλέονας κτάνε Παίονας ὠκὺς Ἀχιλλεύς,

taa hi madhyam bharaaNaam indraagnii adhikSitaH

ἀλλʼ ἴομεν· μάλα γὰρ νὺξ ἄνεται, ἐγγύθι δʼ ἠώς,

νὺξ ἐκάλυψε μέλαινα· βέλος δʼ ἔτι θυμὸν ἐδάμνα.

agnim indhaano manasaa dhiyaM saceta martyaH

anu drapsaasa indava aapo na pravataasaran

duutaM vo vishvavedasaM havyavaaham amartyam

وَتَأْكُلُونَ التُّرَاثَ أَكْلًا لَمًّا

πάλλειν, ἀλλά μιν οἶος ἐπίστατο πῆλαι Ἀχιλλεύς,

μηκέτι νῦν χαλεποῖσιν ἀμείβεσθον ἐπέεσσιν

ayaa viitii pari srava yas ta indo madeSv aa

kva\ nuunaM sudaanavo madathaa vRktabarhiSaH

πάλλειν, ἀλλά μιν οἶος ἐπίστατο πῆλαι Ἀχιλλεὺς

paavakaa naH sarasvatii vaajebhir vaajiniivatii

ἂψ δʼ ἀναχωρήσας Σῶκον πρὸς μῦθον ἔειπεν·

For if we would judge ourselves, we should not be judged.