בֶּן־ אָדָ֕ם שִׂ֥ים פָּנֶ֖יךָ עַל־ הַ֣ר שֵׂעִ֑יר וְהִנָּבֵ֖א עָלָֽיו׃

כִּֽי־ אַתָּ֣ה יְהוָ֣ה מַחְסִ֑י עֶ֝לְי֗וֹן שַׂ֣מְתָּ מְעוֹנֶֽךָ׃

אִישׁ־ בְּאָחִ֥יהוּ יְדֻבָּ֑קוּ יִ֝תְלַכְּד֗וּ וְלֹ֣א יִתְפָּרָֽדוּ׃

אַתָּ֣ה הָ֭אֵל עֹ֣שֵׂה פֶ֑לֶא הוֹדַ֖עְתָּ בָעַמִּ֣ים עֻזֶּֽךָ׃

וְהִנֵּ֤ה עֵֽינֵיכֶם֙ רֹא֔וֹת וְעֵינֵ֖י אָחִ֣י בִנְיָמִ֑ין כִּי־ פִ֖י הַֽמְדַבֵּ֥ר אֲלֵיכֶֽם׃

וַיָּבֹא־ גָ֥ד אֶל־ דָּוִ֖ד בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ עֲלֵה֙ הָקֵ֤ם לַֽיהוָה֙ מִזְבֵּ֔חַ בְּגֹ֖רֶן ארניה אֲרַ֥וְנָה הַיְבֻסִֽי׃

מִֽ֭הֲרוּ שָׁכְח֣וּ מַעֲשָׂ֑יו לֹֽא־ חִ֝כּ֗וּ לַעֲצָתֽוֹ׃

מַה־ לְּךָ֣ הַ֭יָּם כִּ֣י תָנ֑וּס הַ֝יַּרְדֵּ֗ן תִּסֹּ֥ב לְאָחֽוֹר׃

וַיָּבֹ֣א יִשְׂרָאֵ֣ל מִצְרָ֑יִם וְ֝יַעֲקֹ֗ב גָּ֣ר בְּאֶֽרֶץ־ חָֽם׃

αὐτὰρ ἐπεὶ δὴ τεῖχος ἐπεσσυμένους ἐνόησε

vishvaany anyo bhuvanaa jajaana vishvam anyo abhicakSaaNa eti

εἴα μάρνασθαι κεχολωμένος Ἀτρεΐωνι.

τύψον δὲ σχεδίην μηδʼ ἅζεο θοῦρον Ἄρηα

ἀμφέχανε στυγερή, ἥ περ λάχε γιγνόμενόν περ·

αἵματι καὶ κονίῃσι· πάρος γε μὲν οὐ θέμις ἦεν

وَكُلُّ صَغِيرٍ وَكَبِيرٍ مُسْتَطَرٌ

bhadraa uta prashastayaH

Ἦν δὲ διδάσκων ἐν μιᾷ τῶν συναγωγῶν ἐν τοῖς σάββασιν.

ὑμεῖς μὲν φεύγοντες, ἐγὼ δʼ ὄπιθεν κεραΐζων.

Πανθοΐδης Εὔφορβος, ὃς ἡλικίην ἐκέκαστο

τῷ πίσυνος ἐπὶ νῆας ἴῃς Δαναῶν ταχυπώλων.

λάβρος ἐπαιγίζων, ἐπί τʼ ἠμύει ἀσταχύεσσιν,

eSa somo adhi tvaci gavaaM kriiLaty adribhiH

munir devasya-devasya saukRtyaaya sakhaa hitaH