אַיָּם֙ אֵפ֣וֹא חֲכָמֶ֔יךָ וְיַגִּ֥ידוּ נָ֖א לָ֑ךְ וְיֵ֣דְע֔וּ מַה־ יָּעַ֛ץ יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת עַל־ מִצְרָֽיִם׃

כִּ֚י אִם־ לִשְׁאֵר֔וֹ הַקָּרֹ֖ב אֵלָ֑יו לְאִמּ֣וֹ וּלְאָבִ֔יו וְלִבְנ֥וֹ וּלְבִתּ֖וֹ וּלְאָחִֽיו׃

רַחֲצוּ֙ הִזַּכּ֔וּ הָסִ֛ירוּ רֹ֥עַ מַעַלְלֵיכֶ֖ם מִנֶּ֣גֶד עֵינָ֑י חִדְל֖וּ הָרֵֽעַ׃

וְעַ֛ל כָּל־ נַפְשֹׁ֥ת מֵ֖ת לֹ֣א יָבֹ֑א לְאָבִ֥יו וּלְאִמּ֖וֹ לֹ֥א יִטַּמָּֽא׃

אַל־ תִּיגַ֥ע לְֽהַעֲשִׁ֑יר מִֽבִּינָתְךָ֥ חֲדָֽל׃

שַׁ֭אֲלוּ שְׁל֣וֹם יְרוּשָׁלָ֑͏ִם יִ֝שְׁלָ֗יוּ אֹהֲבָֽיִךְ׃

עַ֤ד יְפַלַּ֪ח חֵ֡ץ כְּֽבֵד֗וֹ כְּמַהֵ֣ר צִפּ֣וֹר אֶל־ פָּ֑ח וְלֹֽא־ יָ֝דַ֗ע כִּֽי־ בְנַפְשׁ֥וֹ הֽוּא׃

רִגְז֗וּ וְֽאַל־ תֶּ֫חֱטָ֥אוּ אִמְר֣וּ בִ֭לְבַבְכֶם עַֽל־ מִשְׁכַּבְכֶ֗ם וְדֹ֣מּוּ סֶֽלָה׃

לָכֵ֖ן שִׁמְע֣וּ הַגּוֹיִ֑ם וּדְעִ֥י עֵדָ֖ה אֶת־ אֲשֶׁר־ בָּֽם׃

יָגַ֣עְתִּי בְקָרְאִי֮ נִחַ֢ר גְּר֫וֹנִ֥י כָּל֥וּ עֵינַ֑י מְ֝יַחֵ֗ל לֵאלֹהָֽי׃

aa yaahi parvatebhyaH samudrasyaadhi viSTapaH

ὣς Δαναοὶ Τρῶας μένον ἔμπεδον οὐδὲ φέβοντο.

pra yaa vaajaM na heSantam perum asyasy arjuni

ὣς Δαναοὶ Τρῶας μένον ἔμπεδον οὐδὲ φέβοντο.

ὣς Ἕκτωρ ὤπαζε κάρη κομόωντας Ἀχαιούς,

indra mRLa mahyaM jiivaatum icha codaya dhiyam ayaso na dhaaraam

sa maahina indro arNo apaam prairayad ahihaachaa samudram

οἳ δὲ ἐρύσσασθαι ποτὶ Ἴλιον ἠνεμόεσσαν

وَهُمْ يَنْهَوْنَ عَنْهُ وَيَنْأَوْنَ عَنْهُ وَإِنْ يُهْلِكُونَ إِلَّا أَنْفُسَهُمْ وَمَا يَشْعُرُونَ

ajohaviin naasatyaa karaa vaam mahe yaaman purubhujaa puraMdhiH

ἂψ δʼ ἀνεχώρησεν, ὦχρός τέ μιν εἷλε παρειάς,

yan naasatyaa paraake arvaake asti bheSajam

imam agne camasam maa vi jihvaraH priyo devaanaam uta somyaanaam

vishve satomahaanta it