קְחֽוּ־ מוּסָרִ֥י וְאַל־ כָּ֑סֶף וְ֝דַ֗עַת מֵחָר֥וּץ נִבְחָֽר׃

עָלַ֣י אֱלֹהִ֣ים נְדָרֶ֑יךָ אֲשַׁלֵּ֖ם תּוֹדֹ֣ת לָֽךְ׃

וְנֹ֙גַהּ֙ כָּא֣וֹר תִּֽהְיֶ֔ה קַרְנַ֥יִם מִיָּד֖וֹ ל֑וֹ וְשָׁ֖ם חֶבְי֥וֹן עֻזֹּֽה׃

אָיֹ֥ם וְנוֹרָ֖א ה֑וּא מִמֶּ֕נּוּ מִשְׁפָּט֥וֹ וּשְׂאֵת֖וֹ יֵצֵֽא׃

אוֹדְךָ֣ לְ֭עוֹלָם כִּ֣י עָשִׂ֑יתָ וַאֲקַוֶּ֥ה שִׁמְךָ֥ כִֽי־ ט֝֗וֹב נֶ֣גֶד חֲסִידֶֽיךָ׃

καὶ πεδία λωτοῦντα καὶ ἀνδρῶν πίονα ἔργα,

stotaaras ta iha smasi

aa no bhaja maghavan goSv aryo maMhiSThaas te sadhamaadaH syaama

τοῖσιν δʼ εὐχόμενος μετέφη κρείων Ἀγαμέμνων·

وَمَا أَكْثَرُ النَّاسِ وَلَوْ حَرَصْتَ بِمُؤْمِنِينَ

μῦθος δʼ ὃς μὲν νῦν ὑγιὴς εἰρημένος ἔστω,

ἥμισυ δὲ ψιλὴν ἄροσιν πεδίοιο ταμέσθαι.

καὶ Φρύγες ἱππόμαχοι καὶ Μῄονες ἱπποκορυσταί.

ἦ μὲν δὴ λώβη τάδε γʼ ἔσσεται αἰνόθεν αἰνῶς

τῷ ῥʼ ἥ γε χρόα καλὸν ἀλειψαμένη ἰδὲ χαίτας

aa no gavyaany ashvyaa sahasraa shuura dardRhi

vaavRdhaana upa dyavi vRSaa vajry a\roraviit

ἑστήκει γὰρ ἐπὶ πρυμνῇ μεγακήτεϊ νηῒ

ثُمَّ نُنَجِّي رُسُلَنَا وَالَّذِينَ آمَنُوا كَذَلِكَ حَقًّا عَلَيْنَا نُنْجِ الْمُؤْمِنِينَ

λίσσονται δʼ ἄρα ταί γε Δία Κρονίωνα κιοῦσαι

ἐλθεῖν εἰς Ἴδην εὖ ἐντύνασαν ἓ αὐτήν,

ἕστασαν ὠκύποδες μελιηδέα πυρὸν ἔδοντες·

vajraM shishaati dhiSaNaa vareNyam \.\

عَيْنًا يَشْرَبُ بِهَا عِبَادُ اللَّهِ يُفَجِّرُونَهَا تَفْجِيرًا