עָ֭לֶיךָ הָשְׁלַ֣כְתִּי מֵרָ֑חֶם מִבֶּ֥טֶן אִ֝מִּ֗י אֵ֣לִי אָֽתָּה׃

כְּ֭צִפּוֹר נוֹדֶ֣דֶת מִן־ קִנָּ֑הּ כֵּֽן־ אִ֝֗ישׁ נוֹדֵ֥ד מִמְּקוֹמֽוֹ׃

וָאֹמְרָ֗ה הַאִ֤ישׁ כָּמ֙וֹנִי֙ יִבְרָ֔ח וּמִ֥י כָמ֛וֹנִי אֲשֶׁר־ יָב֥וֹא אֶל־ הַהֵיכָ֖ל וָחָ֑י לֹ֖א אָבֽוֹא׃

הַֽכֵּר־ פָּנִ֥ים לֹא־ ט֑וֹב וְעַל־ פַּת־ לֶ֝֗חֶם יִפְשַׁע־ גָּֽבֶר׃

וְנָתַתָּ֣ה הַכֶּ֔סֶף לְאַהֲרֹ֖ן וּלְבָנָ֑יו פְּדוּיֵ֕י הָעֹדְפִ֖ים בָּהֶֽם׃

כְּמַרְאֵ֥ה סוּסִ֖ים מַרְאֵ֑הוּ וּכְפָרָשִׁ֖ים כֵּ֥ן יְרוּצֽוּן׃

וְיַ֛יִן תַּקְרִ֥יב לַנֶּ֖סֶךְ חֲצִ֣י הַהִ֑ין אִשֵּׁ֥ה רֵֽיחַ־ נִיחֹ֖חַ לַיהוָֽה׃

אִם־ חֻקֹּתַ֥י יְחַלֵּ֑לוּ וּ֝מִצְוֺתַ֗י לֹ֣א יִשְׁמֹֽרוּ׃

And when he looked behind him, he saw me, and called unto me. And I answered, Here am I.

maa vo vacaaMsi paricakSyaaNi vocaM sumneSv id vo antamaa madema

قَالَ سَنَنْظُرُ أَصَدَقْتَ أَمْ كُنْتَ مِنَ الْكَاذِبِينَ

aa pavasva sahasriNaM rayiM gomantam ashvinam

indraM na vRtratuurye

ἐκεῖνον δεῖ αὐξάνειν, ἐμὲ δὲ ἐλαττοῦσθαι.

وَلَقَدْ صَدَّقَ عَلَيْهِمْ إِبْلِيسُ ظَنَّهُ فَاتَّبَعُوهُ إِلَّا فَرِيقًا مِنَ الْمُؤْمِنِينَ

κουριδίην ἄλοχον θήσειν, ἄξειν τʼ ἐνὶ νηυσὶν

athaa sunudhvaM savanam madaaya paata Rbhavo madhunaH somyasya

κτείνων καὶ περνὰς νήσων ἔπι τηλεδαπάων.

pavasva vRSTim aa su no .apaam uurmiM divas pari

jaratiibhir oSadhiibhiH parNebhiH shakunaanaam

τώ ῥα καὶ οὔ τι Διὸς βέομαι φρεσίν, ἀλλὰ ἕκηλος

Αἴαντε σφὼ μέν τε σαώσετε λαὸν Ἀχαιῶν

ἀχλὺν δʼ αὖ τοι ἀπʼ ὀφθαλμῶν ἕλον ἣ πρὶν ἐπῆεν,

sa mRjyate sukarmabhir devo devebhyaH sutaH