וַיָּ֨מָת שָׁ֜ם מֹשֶׁ֧ה עֶֽבֶד־ יְהוָ֛ה בְּאֶ֥רֶץ מוֹאָ֖ב עַל־ פִּ֥י יְהוָֽה׃

יִזְכֹּ֥ר כָּל־ מִנְחֹתֶ֑ךָ וְעוֹלָתְךָ֖ יְדַשְּׁנֶ֣ה סֶֽלָה׃

וּלְרִבְקָ֥ה אָ֖ח וּשְׁמ֣וֹ לָבָ֑ן וַיָּ֨רָץ לָבָ֧ן אֶל־ הָאִ֛ישׁ הַח֖וּצָה אֶל־ הָעָֽיִן׃

פּוֹתֵ֥חַ אֶת־ יָדֶ֑ךָ וּמַשְׂבִּ֖יעַ לְכָל־ חַ֣י רָצֽוֹן׃

כֶּ֣סֶף נִ֭בְחָר לְשׁ֣וֹן צַדִּ֑יק לֵ֖ב רְשָׁעִ֣ים כִּמְעָֽט׃

וַיֹּ֤אמֶר ׀ לָֽאָדָ֗ם הֵ֤ן יִרְאַ֣ת אֲ֭דֹנָי הִ֣יא חָכְמָ֑ה וְס֖וּר מֵרָ֣ע בִּינָֽה׃

וַיִּמָּלֵ֣ט בֵּן־ אֶחָ֗ד לַאֲחִימֶ֙לֶךְ֙ בֶּן־ אֲחִט֔וּב וּשְׁמ֖וֹ אֶבְיָתָ֑ר וַיִּבְרַ֖ח אַחֲרֵ֥י דָוִֽד׃

וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ יְהוָ֔ה כִּ֥י אֶהְיֶ֖ה עִמָּ֑ךְ וְהִכִּיתָ֥ אֶת־ מִדְיָ֖ן כְּאִ֥ישׁ אֶחָֽד׃

υἱὸς γάρ οἱ ὄλωλε μάχῃ ἔνι φίλτατος ἀνδρῶν

ἤτοι ὃ μὲν δόρυ μακρὸν ἀνέσχετο δῖος Ἀχιλλεὺς

τεύχεσι λαμπόμενον βροτολοιγῷ ἶσον Ἄρηϊ.

apaam peruM jiivadhanyam bharaamahe devaavya\M suhavam adhvarashriyam

viveSa yan maa dhiSaNaa jajaana stavai puraa paaryaad indram ahnaH

Rksaamaabhyaam abhihitau gaavau te saamanaav itaH

ὥστε ὁ δοκῶν ἑστάναι βλεπέτω μὴ πέσῃ,

sutaa anu svam aa rajo .abhy a\rSanti babhravaH

aa sharma parvataanaaM vRNiimahe nadiinaam

Ἕκτορα Πριαμίδην μένεος σχήσεσθαι ὀΐω,

وَلَقَدْ آتَيْنَا إِبْرَاهِيمَ رُشْدَهُ مِنْ قَبْلُ وَكُنَّا بِهِ عَالِمِينَ

وَأَنْ لَا تَعْلُوا عَلَى اللَّهِ إِنِّي آتِيكُمْ بِسُلْطَانٍ مُبِينٍ

taabhyaaM vRtraaNi jighnate

κείνου δʼ οὔ τι λίην ποθὴ ἔσσεται, εἴ κεν οἳ ἄλλοι