וְרָאָ֙הוּ֙ הַכֹּהֵ֔ן וְהִנֵּ֛ה נֶהְפַּ֥ךְ הַנֶּ֖גַע לְלָבָ֑ן וְטִהַ֧ר הַכֹּהֵ֛ן אֶת־ הַנֶּ֖גַע טָה֥וֹר הֽוּא׃

אַשְׁרֵ֤י ׀ שֶׁיֹּאחֵ֓ז וְנִפֵּ֬ץ אֶֽת־ עֹלָלַ֗יִךְ אֶל־ הַסָּֽלַע׃

וַיִּיטַ֥ב הַדָּבָ֖ר בְּעֵינֵ֣י אֲדֹנָ֑י כִּ֚י שָׁאַ֣ל שְׁלֹמֹ֔ה אֶת־ הַדָּבָ֖ר הַזֶּֽה׃

כִּֽי־ תָשִׁ֣יב אֶל־ אֵ֣ל רוּחֶ֑ךָ וְהֹצֵ֖אתָ מִפִּ֣יךָ מִלִּֽין׃

יַעֲלֹ֣ז שָׂ֭דַי וְכָל־ אֲשֶׁר־ בּ֑וֹ אָ֥ז יְ֝רַנְּנ֗וּ כָּל־ עֲצֵי־ יָֽעַר׃

וְנַחֲלָ֥ה לֹא־ יִֽהְיֶה־ לּ֖וֹ בְּקֶ֣רֶב אֶחָ֑יו יְהוָה֙ ה֣וּא נַחֲלָת֔וֹ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־ לֽוֹ׃

vishvaa yasmin tuviSvaNi sam arye shuSmam aadadhuH

حَتَّى إِذَا فُتِحَتْ يَأْجُوجُ وَمَأْجُوجُ وَهُمْ مِنْ كُلِّ حَدَبٍ يَنْسِلُونَ

αὐτῷ γὰρ ἑκάεργος Ἀγήνορι πάντα ἐοικὼς

ὀρνυμένου· ὑπό κεν ταλασίφρονά περ δέος εἷλεν.

nir arbudasya mRgayasya maayino niH parvatasya gaa aajaH

πὰρ δὲ στὰς βέλος ὠκὺ διαμπερὲς ἐξέρυσʼ ὤμου·

χάλκεα μαρμαίροντα, τὰ μὲν κοίλας ἐπὶ νῆας

Ἀτρεΐδης δὲ ἐρυσσάμενος χείρεσσι μάχαιραν,

Ἕκτωρ δʼ ὡς ἐνόησεν ἀνεψιὸν ὀφθαλμοῖσιν

Λῆμνον ἐς ἠγαθέην, ἑκατόμβοιον δέ τοι ἦλφον.

قُلْ إِنَّ صَلَاتِي وَنُسُكِي وَمَحْيَايَ وَمَمَاتِي لِلَّهِ رَبِّ الْعَالَمِينَ

ayam agnir uruSyaty amRtaad iva janmanaH

Ἀτρεΐδης δὲ ἐρυσσάμενος χείρεσσι μάχαιραν,

φῶτες ὀδὰξ ἕλον οὖδας ἐμῷ ὑπὸ δουρὶ δαμέντες.

εἰς ἅλα ἆλτο βαθεῖαν ἀπʼ αἰγλήεντος Ὀλύμπου,

janaaso agniM dadhire sahovRdhaM haviSmanto vidhema te

kuvitsasya pra hi vrajaM gomantaM dasyuhaa gamat

قُلْ يَوْمَ الْفَتْحِ لَا يَنْفَعُ الَّذِينَ كَفَرُوا إِيمَانُهُمْ وَلَا هُمْ يُنْظَرُونَ