אֵ֤יךְ הָי֣וּ לְשַׁמָּ֣ה כְרָ֑גַע סָ֥פוּ תַ֝֗מּוּ מִן־ בַּלָּהֽוֹת׃

שֻֽׁבוּ־ נָ֭א אַל־ תְּהִ֣י עַוְלָ֑ה ושבי וְשֽׁוּבוּ ע֝וֹד צִדְקִי־ בָֽהּ׃

בָּנִ֛ים אֲשֶׁר־ יִוָּלְד֥וּ לָהֶ֖ם דּ֣וֹר שְׁלִישִׁ֑י יָבֹ֥א לָהֶ֖ם בִּקְהַ֥ל יְהוָֽה׃

שִׁמְע֥וּ וְהָעִ֖ידוּ בְּבֵ֣ית יַֽעֲקֹ֑ב נְאֻם־ אֲדֹנָ֥י יְהוִ֖ה אֱלֹהֵ֥י הַצְּבָאֽוֹת׃

אָבְלָ֤ה נָֽבְלָה֙ הָאָ֔רֶץ אֻמְלְלָ֥ה נָבְלָ֖ה תֵּבֵ֑ל אֻמְלָ֖לוּ מְר֥וֹם עַם־ הָאָֽרֶץ׃

לִ֭קְדוֹשִׁים אֲשֶׁר־ בָּאָ֣רֶץ הֵ֑מָּה וְ֝אַדִּירֵ֗י כָּל־ חֶפְצִי־ בָֽם׃

לֹא־ תַסְגִּ֥יר עֶ֖בֶד אֶל־ אֲדֹנָ֑יו אֲשֶׁר־ יִנָּצֵ֥ל אֵלֶ֖יךָ מֵעִ֥ם אֲדֹנָֽיו׃

שֹׁמֵ֥ר ר֖וּחַ לֹ֣א יִזְרָ֑ע וְרֹאֶ֥ה בֶעָבִ֖ים לֹ֥א יִקְצֽוֹר׃

εἰσωποὶ δʼ ἐγένοντο νεῶν, περὶ δʼ ἔσχεθον ἄκραι

θυμῷ ἀνιάζων· ποταμὸς δʼ ὑπὸ γούνατʼ ἐδάμνα

ἦ κεν γηθήσαι Πρίαμος Πριάμοιό τε παῖδες

ὄγμον ἐλαύνωσιν ἀνδρὸς μάκαρος κατʼ ἄρουραν

u loko yas te adriva indreha tata aa gahi

κτεινόμενος μενέαινε, φίλον δʼ ὀνόμηνεν ἑταῖρον·

στῆ δὲ μάλʼ ἐγγὺς ἰὼν καί μιν πρὸς μῦθον ἔειπεν

They also do no iniquity: they walk in his ways.

tvaM hy a\gne agninaa vipro vipreNa san sataa

κλαίοντες δʼ ἑτάροιο ἐνηέος ὀστέα λευκὰ

He said, Bring them hither to me.

καί ῥʼ ἔβαλε κνήμην ὑπὸ γούνατος οὐδʼ ἀφάμαρτεν.

φύλλα τὰ μέν τʼ ἄνεμος χαμάδις χέει, ἄλλα δέ θʼ ὕλη

وَمَا أَصَابَكُمْ مِنْ مُصِيبَةٍ فَبِمَا كَسَبَتْ أَيْدِيكُمْ وَيَعْفُو عَنْ كَثِيرٍ

λεῖπʼ, ἐπεὶ οὐ ζώοντε μάχης ἐκνοστήσαντε

ἀλλʼ Ἱκετάονος υἱὸν ὑπέρθυμον Μελάνιππον