וַיִּזְבְּח֣וּ אֶת־ בְּ֭נֵיהֶם וְאֶת־ בְּנֽוֹתֵיהֶ֗ם לַשֵּֽׁדִים׃

יִנָּתֵ֣ק מֵ֭אָהֳלוֹ מִבְטַח֑וֹ וְ֝תַצְעִדֵ֗הוּ לְמֶ֣לֶךְ בַּלָּהֽוֹת׃

אִם־ תּוּכַ֥ל הֲשִׁיבֵ֑נִי עֶרְכָ֥ה לְ֝פָנַ֗י הִתְיַצָּֽבָה׃

אַל־ תִּבְטְח֥וּ בִנְדִיבִ֑ים בְּבֶן־ אָדָ֓ם ׀ שֶׁ֤אֵֽין ל֥וֹ תְשׁוּעָֽה׃

וַיָּ֥רֶב הָעָ֖ם עִם־ מֹשֶׁ֑ה וַיֹּאמְר֣וּ לֵאמֹ֔ר וְל֥וּ גָוַ֛עְנוּ בִּגְוַ֥ע אַחֵ֖ינוּ לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃

וַאֲחִימַ֙עַץ֙ הוֹלִ֣יד אֶת־ עֲזַרְיָ֔ה וַעֲזַרְיָ֖ה הוֹלִ֥יד אֶת־ יוֹחָנָֽן׃

اتَّبِعْ مَا أُوحِيَ إِلَيْكَ مِنْ رَبِّكَ لَا إِلَهَ إِلَّا هُوَ وَأَعْرِضْ عَنِ الْمُشْرِكِينَ

αἰεὶ γάρ οἱ ἔωθεν ἐνικλᾶν ὅττι κεν εἴπῃ·

raayo dhaaraasy aaghRNe vaso raashir ajaashva

وَلَبِثُوا فِي كَهْفِهِمْ ثَلَاثَ مِائَةٍ سِنِينَ وَازْدَادُوا تِسْعًا

εἰ δὴ σοὶ πᾶν ἔργον ὑπείξομαι ὅττί κεν εἴπῃς·

eSa chaagaH puro ashvena vaajinaa puuSNo bhaago niiyate vishvadevyaH

αἰὲν ἔχʼ ἡνίοχος θεράπων· ὃ δὲ ἵετο θυμῷ

asenyaa vaH paNayo vacaaMsy aniSavyaas tanva\H santu paapiiH

οὗτός γʼ Ἀτρεΐδης εὐρὺ κρείων Ἀγαμέμνων,

taav idaa cid ahaanaaM taav ashvinaa vandamaana upa bruve

τὸν δʼ ἄρʼ ὑπόδρα ἰδὼν προσέφη πόδας ὠκὺς Ἀχιλλεύς·

وَيَضِيقُ صَدْرِي وَلَا يَنْطَلِقُ لِسَانِي فَأَرْسِلْ إِلَى هَارُونَ

ἐν στήθεσσιν ἑοῖσι· σὺ δὲ φράσαι εἴ με σαώσεις.

asya preSaa hemanaa puuyamaano devo devebhiH sam apRkta rasam

tena no vaajiniivasuu pashve tokaaya shaM gave

τὸν δʼ ἄρʼ ὑπόδρα ἰδὼν προσέφη πόδας ὠκὺς Ἀχιλλεύς·

τὸν δʼ ἄρʼ ὑπόδρα ἰδὼν προσέφη πόδας ὠκὺς Ἀχιλλεύς·

αἳ μέν τʼ ἀγχιστῖναι ἐπʼ ἀλλήλῃσι κέχυνται,