וַיָּ֣קָם דָּוִ֔ד וַיִּבְרַ֥ח בַּיּוֹם־ הַה֖וּא מִפְּנֵ֣י שָׁא֑וּל וַיָּבֹ֕א אֶל־ אָכִ֖ישׁ מֶ֥לֶךְ גַּֽת׃

כִּ֤י רְשָׁעִ֨ים ׀ יֹאבֵ֗דוּ וְאֹיְבֵ֣י יְ֭הוָה כִּיקַ֣ר כָּרִ֑ים כָּל֖וּ בֶעָשָׁ֣ן כָּֽלוּ׃

כִּכָּ֛ר זָהָ֥ב טָה֖וֹר יַעֲשֶׂ֣ה אֹתָ֑הּ אֵ֥ת כָּל־ הַכֵּלִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃

וְאַחַ֗ר יָֽרְדוּ֙ בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה לְהִלָּחֵ֖ם בַּֽכְּנַעֲנִ֑י יוֹשֵׁ֣ב הָהָ֔ר וְהַנֶּ֖גֶב וְהַשְּׁפֵלָֽה׃

זֹ֥את הָֽיְתָה־ לִּ֑י כִּ֖י פִקֻּדֶ֣יךָ נָצָֽרְתִּי׃

יְֽהוָ֗ה עֹ֭ז לְעַמּ֣וֹ יִתֵּ֑ן יְהוָ֓ה ׀ יְבָרֵ֖ךְ אֶת־ עַמּ֣וֹ בַשָּׁלֽוֹם׃

וַיִּרְא֤וּ הַצֹּפִים֙ לְשָׁא֔וּל בְּגִבְעַ֖ת בִּנְיָמִ֑ן וְהִנֵּ֧ה הֶהָמ֛וֹן נָמ֖וֹג וַיֵּ֥לֶךְ וַהֲלֹֽם׃

ἐς Θήβας, ὅτε τε πρὸ Ἀχαιῶν ἄγγελος ᾔει.

uta no gomatiir iSa aa vahaa duhitar divaH

ta id devaanaaM sadhamaada aasann RtaavaanaH kavayaH puurvyaasaH

فَذَكِّرْ فَمَا أَنْتَ بِنِعْمَتِ رَبِّكَ بِكَاهِنٍ وَلَا مَجْنُونٍ

ἂψ ἐθέλω ἀρέσαι, δόμεναί τʼ ἀπερείσιʼ ἄποινα·

أَحَسِبَ النَّاسُ أَنْ يُتْرَكُوا أَنْ يَقُولُوا آمَنَّا وَهُمْ لَا يُفْتَنُونَ

ἡμεῖς δὲ μαχόμεσθʼ οἵ πέρ τʼ ἐπίκουροι ἔνειμεν.

edhamaanadviL ubhayasya raajaa coSkuuyate visha indro manuSyaaaa\n

Ἥρῃ ὅτʼ ἄν μʼ ἐρέθῃσιν ὀνειδείοις ἐπέεσσιν·

ὦκα μάλʼ οὔ πω τῆλε ποσὶ κραιπνοῖσι μετασπών,

وَلَئِنْ أَرْسَلْنَا رِيحًا فَرَأَوْهُ مُصْفَرًّا لَظَلُّوا مِنْ بَعْدِهِ يَكْفُرُونَ

νύκτα φυλασσέμεναι, καμάτῳ ἀδηκότες αἰνῷ.

πέφραδέ τε Τρώεσσι καὶ εὐχόμενος ἔπος ηὔδα·

νύκτα φυλασσέμεναι, καμάτῳ ἀδηκότες αἰνῷ.

indro mahnaa mahato arNavasya vi muurdhaanam abhinad arbudasya

ἂψ ἐθέλω ἀρέσαι δόμεναί τʼ ἀπερείσιʼ ἄποινα.

asme dhehi shravo bRhad dyumnaM sahasrasaatamam