וַיִּתֵּ֧ן אַבְרָהָ֛ם אֶת־ כָּל־ אֲשֶׁר־ ל֖וֹ לְיִצְחָֽק׃

זֹ֗את נַחֲלַ֛ת מַטֵּ֥ה בְנֵי־ יְהוּדָ֖ה לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃

נֶֽפֶשׁ־ בְּרָכָ֥ה תְדֻשָּׁ֑ן וּ֝מַרְוֶ֗ה גַּם־ ה֥וּא יוֹרֶֽא׃

תּוֹרֵ֤י זָהָב֙ נַעֲשֶׂה־ לָּ֔ךְ עִ֖ם נְקֻדּ֥וֹת הַכָּֽסֶף׃

וַיְדַבֵּ֤ר אֶל־ בָּנָיו֙ לֵאמֹ֔ר חִבְשׁוּ־ לִ֖י אֶֽת־ הַחֲמ֑וֹר וַֽיַּחֲבֹֽשׁוּ׃

לֹֽא־ יִגְרַ֥ע מִצַּדִּ֗יק עֵ֫ינָ֥יו וְאֶת־ מְלָכִ֥ים לַכִּסֵּ֑א וַיֹּשִׁיבֵ֥ם לָ֝נֶ֗צַח וַיִּגְבָּֽהוּ׃

أَفَمَنْ يَعْلَمُ أَنَّمَا أُنْزِلَ إِلَيْكَ مِنْ رَبِّكَ الْحَقُّ كَمَنْ هُوَ أَعْمَى إِنَّمَا يَتَذَكَّرُ أُولُو الْأَلْبَابِ

Λῆμνον δʼ εἰσαφίκανε πόλιν θείοιο Θόαντος.

For which cause also I have been much hindered from coming to you.

tvotaasas tvaa yujaapsu suurye mahad dhanam

ῥῆξε σάκος· χρυσὸς γὰρ ἐρύκακε, δῶρα θεοῖο·

ἐν μέν οἱ κραδίῃ θάρσος βάλε, πὰρ δέ οἱ αὐτὸς

yad vaa vaaNiir anuuSata pra devayanto ashvinaa

ῥῆξε σάκος· χρυσὸς γὰρ ἐρύκακε δῶρα θεοῖο·

βαμβαίνων· ἄραβος δὲ διὰ στόμα γίγνετʼ ὀδόντων·

παντοίης ἀρετῆς μιμνήσκεο· νῦν σε μάλα χρὴ

ὃς τόσον αὐδήσασχʼ ὅσον ἄλλοι πεντήκοντα·

tvaM jaamir janaanaam agne mitro asi priyaH

Ἀργείων κρατέει καί οἱ πείθονται Ἀχαιοί·

I, even I, am the LORD; and beside me there is no saviour.

dyaur bhuumiH kosha aasiid yad ayaat suuryaa patim

τῷ ἐϊκὼς ἤϊξεν, ἐπὶ στήθεσσι δὲ χαλκὸς

Πουλυδάμαντος ἑταῖρον ἀγαυοῦ Πανθοΐδαο

ὡς δʼ ὅτʼ ἂν ἐκ πόντοιο σέλας ναύτῃσι φανήῃ