גָּד֣וֹל כְּ֭בוֹדוֹ בִּישׁוּעָתֶ֑ךָ ה֥וֹד וְ֝הָדָר תְּשַׁוֶּ֥ה עָלָֽיו׃

אָבִ֗י יִבָּחֵ֣ן אִיּ֣וֹב עַד־ נֶ֑צַח עַל־ תְּ֝שֻׁבֹ֗ת בְּאַנְשֵׁי־ אָֽוֶן׃

לְךָ֣ זְ֭רוֹעַ עִם־ גְּבוּרָ֑ה תָּעֹ֥ז יָ֝דְךָ֗ תָּר֥וּם יְמִינֶֽךָ׃

וַיֵּצֵ֥א אָסָ֖א לְפָנָ֑יו וַיַּֽעַרְכוּ֙ מִלְחָמָ֔ה בְּגֵ֥יא צְפַ֖תָה לְמָרֵשָֽׁה׃

וְֽלֹא־ אָמַ֗ר אַ֭יֵּה אֱל֣וֹהַּ עֹשָׂ֑י נֹתֵ֖ן זְמִר֣וֹת בַּלָּֽיְלָה׃

מַה־ דּוֹדֵ֣ךְ מִדּ֔וֹד הַיָּפָ֖ה בַּנָּשִׁ֑ים מַה־ דּוֹדֵ֣ךְ מִדּ֔וֹד שֶׁכָּ֖כָה הִשְׁבַּעְתָּֽנוּ׃

yasya te nuu cid aadishaM na minanti svaraajyam

τόν ῥʼ ἔβαλεν κεφαλὴν ὑπὲρ οὔατος ὀξέϊ χαλκῷ

πολλά τε καὶ χαρίεντα, κακὸν δʼ ἤμυνε καὶ αὔτως.

na te bhojasya sakhyam mRSantaadhaa suuribhyaH sudinaa vy u\chaan

ἀλλὰ σὺ μὲν νῦν αὖτις ἀπόστιχε μή τι νοήσῃ

καί νύ κε σήκασθεν κατὰ Ἴλιον ἠΰτε ἄρνες,

ἦ καὶ ἀκόντισε δουρὶ θοῶς, βάλε δὲ πρόμον ἄνδρα

giraa vajro na sambhRtaH sabalo anapacyutaH

Τεῦκρος δʼ ἄλλον ὀϊστὸν ἀπὸ νευρῆφιν ἴαλλεν

pra daatur astu cetanam

قَالَا رَبَّنَا إِنَّنَا نَخَافُ أَنْ يَفْرُطَ عَلَيْنَا أَوْ أَنْ يَطْغَى

pra vo mitraaya gaayata varuNaaya vipaa giraa

vishvaa yash carSaNiir abhy aaaa\saa vaajeSu saasahat

ni ketavo janaanaaM ny a\dRSTaa alipsata

Or ever I was aware, my soul made me like the chariots of Amminadib.

jyotir yad ahne akRNod ulokam praavan manuM dasyave kar abhiikam

βῆ δʼ ἰέναι, χροῒ δʼ ἔντεʼ ἐδύσετο παμφανόωντα.

νούσῳ ὑπʼ ἀργαλέῃ φθίσθαι οἷς ἐν μεγάροισιν,