אַ֭ף כִּֽי־ נִתְעָ֥ב וְֽנֶאֱלָ֑ח אִישׁ־ שֹׁתֶ֖ה כַמַּ֣יִם עַוְלָֽה׃

אָ֭הַבְתִּי כִּֽי־ יִשְׁמַ֥ע ׀ יְהוָ֑ה אֶת־ ק֝וֹלִ֗י תַּחֲנוּנָֽי׃

בַּלַּ֣ע אֲ֭דֹנָי פַּלַּ֣ג לְשׁוֹנָ֑ם כִּֽי־ רָאִ֨יתִי חָמָ֖ס וְרִ֣יב בָּעִֽיר׃

וַאֲחֵיהֶם֙ גִּבּ֣וֹרֵי חַ֔יִל מֵאָ֖ה עֶשְׂרִ֣ים וּשְׁמֹנָ֑ה וּפָקִ֣יד עֲלֵיהֶ֔ם זַבְדִּיאֵ֖ל בֶּן־ הַגְּדוֹלִֽים׃

חָ֭כְמוֹת בָּנְתָ֣ה בֵיתָ֑הּ חָצְבָ֖ה עַמּוּדֶ֣יהָ שִׁבְעָֽה׃

אִם־ בַּמַּחְתֶּ֛רֶת יִמָּצֵ֥א הַגַּנָּ֖ב וְהֻכָּ֣ה וָמֵ֑ת אֵ֥ין ל֖וֹ דָּמִֽים׃

שַׁעֲרֵ֥י הַנְּהָר֖וֹת נִפְתָּ֑חוּ וְהַֽהֵיכָ֖ל נָמֽוֹג׃

גַּם־ בְּנֵי־ נֹ֖ף ותחפנס וְתַחְפַּנְחֵ֑ס יִרְע֖וּךְ קָדְקֹֽד׃

לֹֽא־ יִתְיַצְּב֣וּ הֽ֭וֹלְלִים לְנֶ֣גֶד עֵינֶ֑יךָ שָׂ֝נֵ֗אתָ כָּל־ פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן׃

shivo duuto vivasvato nabhantaam anyake same

εἰσελθών, ὅτε κεν δατεώμεθα ληΐδʼ Ἀχαιοί,

And Jacob kissed Rachel, and lifted up his voice, and wept.

yad vo devaash cakRma jihvayaa guru manaso vaa prayutii devaheLanam

I the Preacher was king over Israel in Jerusalem.

juSTa indraaya matsaraH pavamaana kanikradat

Ἕκτορʼ ἐπαΐσσων προτὶ Ἴλιον ἠνεμόεσσαν·

ἔρρʼ, ἐπεὶ οὔ σʼ ἔτυμόν γε φάμεν πεπνῦσθαι Ἀχαιοί.

εἰσελθών, ὅτε κεν δατεώμεθα ληΐδʼ Ἀχαιοί,

ἐλπόμενοι ἐρύεσθαι, ἀκόντιζον δὲ θαμειὰς

adhi yad varpa itauuti dhatthaH

παῖδά τε σοὶ ἀγέμεν, Φοίβῳ θʼ ἱερὴν ἑκατόμβην

sa aa gamad indro yo vasuunaaM ciketad daatuM daamano rayiiNaam

κλῖνε δʼ ἄρα μάστιγα ποτὶ ζυγόν· οὐδὲ μάτησεν

In him was life; and the life was the light of men.