וְהָי֣וּ חַיֶּ֔יךָ תְּלֻאִ֥ים לְךָ֖ מִנֶּ֑גֶד וּפָֽחַדְתָּ֙ לַ֣יְלָה וְיוֹמָ֔ם וְלֹ֥א תַאֲמִ֖ין בְּחַיֶּֽיךָ׃

וַיֹּ֥אמֶר יְשַׁעְיָ֖הוּ אֶל־ חִזְקִיָּ֑הוּ שְׁמַ֖ע דְּבַר־ יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃

עַל־ כֵּן֙ קָרָ֣א לַבְּאֵ֔ר בְּאֵ֥ר לַחַ֖י רֹאִ֑י הִנֵּ֥ה בֵין־ קָדֵ֖שׁ וּבֵ֥ין בָּֽרֶד׃

אַ֭שְׁרֵי נֹצְרֵ֥י עֵדֹתָ֗יו בְּכָל־ לֵ֥ב יִדְרְשֽׁוּהוּ׃

זֵ֣כֶר צַ֭דִּיק לִבְרָכָ֑ה וְשֵׁ֖ם רְשָׁעִ֣ים יִרְקָֽב׃

וְכִֽי־ יָמ֣וּךְ אָחִ֔יךָ וּמָ֥טָה יָד֖וֹ עִמָּ֑ךְ וְהֶֽחֱזַ֣קְתָּ בּ֔וֹ גֵּ֧ר וְתוֹשָׁ֛ב וָחַ֖י עִמָּֽךְ׃

hantaa dasyor manor vRdhaH patir divaH

Τρωϊάδας δὲ γυναῖκας ἐείκοσιν αὐτὸς ἑλέσθω,

ἀκροτάτῃ κορυφῇ πολυδειράδος Οὐλύμποιο·

οὐτάζων ξίφεϊ μεγάλῳ ἐξαίνυτο θυμόν·

ἀκροτάτῃ κορυφῇ πολυδειράδος Οὐλύμποιο.

وَيَقُولُونَ مَتَى هَذَا الْفَتْحُ إِنْ كُنْتُمْ صَادِقِينَ

δέρμα, παρηέρθη δὲ κάρη, ὑπέλυντο δὲ γυῖα.

Αἰνείας δʼ ἄρα θυμὸν ἐχώσατο φώνησέν τε·

χωόμενος φρεσὶν ᾗσι, καὶ ὤμοσε καρτερὸν ὅρκον

yasmaa anye dasha prati dhuraM vahanti vahnayaH

And Jacob went on his way, and the angels of God met him.

وَالْخَيْلَ وَالْبِغَالَ وَالْحَمِيرَ لِتَرْكَبُوهَا وَزِينَةً وَيَخْلُقُ مَا لَا تَعْلَمُونَ

Θρήϊκες ἀκρόκομοι δολίχʼ ἔγχεα χερσὶν ἔχοντες,

ἀκροτάτῃ κορυφῇ πολυδειράδος Οὐλύμποιο·

ὣς φάτο ῥίγησεν δʼ ὃ γέρων, ἐκέλευσε δʼ ἑταίρους

aa siidataM svam ulokaM vidaane svaasasthe bhavatam indave naH

ἦ γὰρ ἂν Ἀτρεΐδη νῦν ὕστατα λωβήσαιο·

νῦν τοι ἐελδέσθω πόλεμος κακός, εἰ θοός ἐσσι.