וַיִּֽירְא֧וּ הָאֲנָשִׁ֛ים יִרְאָ֥ה גְדוֹלָ֖ה אֶת־ יְהוָ֑ה וַיִּֽזְבְּחוּ־ זֶ֙בַח֙ לַֽיהוָ֔ה וַֽיִּדְּר֖וּ נְדָרִֽים׃

הַֽ֭צַעֲקָתוֹ יִשְׁמַ֥ע ׀ אֵ֑ל כִּֽי־ תָב֖וֹא עָלָ֣יו צָרָֽה׃

כִּֽי־ אָ֭מְנָם לֹא־ שֶׁ֣קֶר מִלָּ֑י תְּמִ֖ים דֵּע֣וֹת עִמָּֽךְ׃

וַיָּ֧גָר אַבְרָהָ֛ם בְּאֶ֥רֶץ פְּלִשְׁתִּ֖ים יָמִ֥ים רַבִּֽים׃

וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּה־ נָ֖א זָקַ֑נְתִּי לֹ֥א יָדַ֖עְתִּי י֥וֹם מוֹתִֽי׃

מוּסַ֣ר מְלָכִ֣ים פִּתֵּ֑חַ וַיֶּאְסֹ֥ר אֵ֝ז֗וֹר בְּמָתְנֵיהֶֽם׃

שׁוּחָ֣ה עֲ֭מֻקָּה פִּ֣י זָר֑וֹת זְע֥וּם יְ֝הוָ֗ה יפול־ יִפָּל־ שָֽׁם׃

מַמְרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם עִם־ יְהוָ֑ה מִיּ֖וֹם דַּעְתִּ֥י אֶתְכֶֽם׃

יִ֥תְיַצְּב֨וּ ׀ מַלְכֵי־ אֶ֗רֶץ וְרוֹזְנִ֥ים נֽוֹסְדוּ־ יָ֑חַד עַל־ יְ֝הוָה וְעַל־ מְשִׁיחֽוֹ׃

הֲל֛וֹא נֶ֥גֶד עֵינֵ֖ינוּ אֹ֣כֶל נִכְרָ֑ת מִבֵּ֥ית אֱלֹהֵ֖ינוּ שִׂמְחָ֥ה וָגִֽיל׃

ἀλλʼ ὅτε δὴ καὶ ἐγὼ πρόφρων ἐθέλοιμι ἐρύσσαι,

ὅσσον οἱ ἄλλοι πάντες, ὅσοι Τρώεσσιν ἀρωγοί.

οὔτε θεοπροπίης ἐμπάζομαι ἥν τινα οἶδα,

ut te shuSmaM tiraamasi

yenemaa vishvaa cyavanaa kRtaani yo daasaM varNam adharaM guhaakaH

sa naH pavasva shaM gave shaM janaaya sham arvate

pra yaH sasraaNaH shishriita yonau

قُلْ لَكُمْ مِيعَادُ يَوْمٍ لَا تَسْتَأْخِرُونَ عَنْهُ سَاعَةً وَلَا تَسْتَقْدِمُونَ

δεῖξαι Ἀλέξανδρον τότʼ ἀρηϊφίλῳ Μενελάῳ·

abhi droNaani babhravaH shukraa Rtasya dhaarayaa

And Mahalaleel lived sixty and five years, and begat Jared:

وَمَا أَنْتَ إِلَّا بَشَرٌ مِثْلُنَا وَإِنْ نَظُنُّكَ لَمِنَ الْكَاذِبِينَ

κήρυκες Τρώων καὶ Ἀχαιῶν νεῖμαν ἀρίστοις.

Ἀρχέλοχός τʼ Ἀκάμας τε μάχης εὖ εἰδότε πάσης.