בֵּ֣ית הַ֭לֵּוִי בָּרֲכ֣וּ אֶת־ יְהוָ֑ה יִֽרְאֵ֥י יְ֝הוָ֗ה בָּרֲכ֥וּ אֶת־ יְהוָֽה׃

כִּֽי־ שָֽׂבְעָ֣ה בְרָע֣וֹת נַפְשִׁ֑י וְ֝חַיַּ֗י לִשְׁא֥וֹל הִגִּֽיעוּ׃

תִּשְׁכּ֣וֹן בְּ֭אָהֳלוֹ מִבְּלִי־ ל֑וֹ יְזֹרֶ֖ה עַל־ נָוֵ֣הוּ גָפְרִֽית׃

וַיָּ֥קֶם מִזְבֵּ֖חַ לַבָּ֑עַל בֵּ֣ית הַבַּ֔עַל אֲשֶׁ֥ר בָּנָ֖ה בְּשֹׁמְרֽוֹן׃

כִּ֥י כָל־ משפטו מִשְׁפָּטָ֖יו לְנֶגְדִּ֑י וְחֻקֹּתָ֖יו לֹא־ אָס֥וּר מִמֶּֽנָּה׃

הִנֵּה־ נָ֭א עָרַ֣כְתִּי מִשְׁפָּ֑ט יָ֝דַ֗עְתִּי כִּֽי־ אֲנִ֥י אֶצְדָּֽק׃

sarve nandanti yashasaagatena sabhaasaahena sakhyaa sakhaayaH

And he could not answer Abner a word again, because he feared him.

ἀργαλέον δέ μοί ἐστι διασκοπιᾶσθαι ἕκαστον

urvyaaH pado ni dadhaati saanau rihanty uudho aruSaaso asya

aso yathaa no .avitaa vRdhe ca dado vasuuni mamadash ca somaiH

ta id vaajebhir jigyur mahad dhanaM ye tve kaamaM nyerire

tvaM visho anayo diidyaano divo agne bRhataa rocanena

وَمَنْ خَفَّتْ مَوَازِينُهُ فَأُولَئِكَ الَّذِينَ خَسِرُوا أَنْفُسَهُمْ فِي جَهَنَّمَ خَالِدُونَ

Τρωσὶν ἀμύνουσιν πόλεμον καὶ δηϊοτῆτα.

οἳ τόθʼ ὑπὸ ζυγόφιν λύον ἵππους ἡμιόνους τε,

ἐγγύθι λαμπομένης· τάχα κεν φεύγοντες ἐναύλους

ἁψάμενος δʼ ἄρα χειρὸς ἀπώσατο ἦκα γέροντα.

ἵετʼ ἀκοντίσσαι, ὃ δʼ ἀπὸ νευρῆφιν ὀϊστῷ.

αὐτὰρ ἔπειτʼ αὐτοῖσι βέλος ἐχεπευκὲς ἐφιεὶς

atraa vi nemir eSaam uraaM na dhuunute vRkaH

σχέτλιʼ, ἐπεὶ Σαρπηδόνʼ ἅμα ξεῖνον καὶ ἑταῖρον

mahaamanasaam bhuvanacyavaanaaM ghoSo devaanaaM jayataam ud asthaat

I would seek unto God, and unto God would I commit my cause: