וְלֹ֣א הִכִּיר֔וֹ כִּֽי־ הָי֣וּ יָדָ֗יו כִּידֵ֛י עֵשָׂ֥ו אָחִ֖יו שְׂעִרֹ֑ת וַֽיְבָרְכֵֽהוּ׃

נָב֥וֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָ֑יו נִ֝שְׁתַּחֲוֶ֗ה לַהֲדֹ֥ם רַגְלָֽיו׃

כָּל־ יוֹדְעֶ֙יךָ֙ בָּֽעַמִּ֔ים שָׁמְמ֖וּ עָלֶ֑יךָ בַּלָּה֣וֹת הָיִ֔יתָ וְאֵינְךָ֖ עַד־ עוֹלָֽם׃

אִם־ אֶ֭צְדָּק פִּ֣י יַרְשִׁיעֵ֑נִי תָּֽם־ אָ֝֗נִי וַֽיַּעְקְשֵֽׁנִי׃

זִקְנֵ֨י גְבַ֤ל וַחֲכָמֶ֙יהָ֙ הָ֣יוּ בָ֔ךְ מַחֲזִיקֵ֖י בִּדְקֵ֑ךְ כָּל־ אֳנִיּ֨וֹת הַיָּ֤ם וּמַלָּֽחֵיהֶם֙ הָ֣יוּ בָ֔ךְ לַעֲרֹ֖ב מַעֲרָבֵֽךְ׃

שִׁבְתָּ֤ם וְקִֽימָתָם֙ הַבִּ֔יטָה אֲנִ֖י מַנְגִּינָתָֽם׃

וַיִּתְחַזֵּ֛ק שְׁלֹמֹ֥ה בֶן־ דָּוִ֖יד עַל־ מַלְכוּת֑וֹ וַיהוָ֤ה אֱלֹהָיו֙ עִמּ֔וֹ וַֽיְגַדְּלֵ֖הוּ לְמָֽעְלָה׃

pari vaam aruSaa vayo ghRNaa varanta aatapaH

haviSaa jaaro apaam piparti papurir naraa

اقْتَرَبَتِ السَّاعَةُ وَانْشَقَّ الْقَمَرُ

ἔνθʼ ἵππους ἔστησε Ποσειδάων ἐνοσίχθων

Ἀργείων παρὰ νηυσὶ καὶ ἀγχέμαχοι θεράποντες,

nuunaM so asya mahimaa paniSTa suurash cid asmaa anu daad apasyaam

Ἕκτωρ Πριαμίδης σχεδὸν ἔγχεϊ θυμὸν ἀπηύρα,

surukme hi supeshasaadhi shriyaa viraajataH

οὐρῆάς τʼ ὄτρυνε καὶ ἀνέρας ἀξέμεν ὕλην

ὅς τʼ ἔθανʼ ἐν πολέμῳ· ἀλλʼ ἐσσυμένως ἐσέχυντο

ἀλλὰ Θέτις τε καὶ Εὐρυνόμη ἴσαν, αἵ μʼ ἐσάωσαν.

καί ῥʼ ἀπομορξαμένω κονίην δύσαντο χιτῶνας.

ὃν Ξάνθον καλέουσι θεοί, ἄνδρες δὲ Σκάμανδρον.

νῦν δʼ ἐπεὶ οὖν Πάτροκλε σεῦ ὕστερος εἶμʼ ὑπὸ γαῖαν,

Israel shall cry unto me, My God, we know thee.

vishvaaH pRtanaa abhibhuutaraM naraM

ἠμὲν ὅτεῳ ζώουσι καὶ ᾧ κατατεθνήκασι·