בְּנֵ֣י יְרֵח֔וֹ שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת אַרְבָּעִ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃

אֶת־ מִ֭י הִגַּ֣דְתָּ מִלִּ֑ין וְנִשְׁמַת־ מִ֝י יָצְאָ֥ה מִמֶּֽךָּ׃

וַיֹּ֤אמֶר נָתָן֙ אֶל־ דָּוִ֔יד כֹּ֛ל אֲשֶׁ֥ר בִּֽלְבָבְךָ֖ עֲשֵׂ֑ה כִּ֥י הָאֱלֹהִ֖ים עִמָּֽךְ׃

נַ֭פְשׁוֹ בְּט֣וֹב תָּלִ֑ין וְ֝זַרְע֗וֹ יִ֣ירַשׁ אָֽרֶץ׃

ידעת יָ֭דַעְתִּי כִּי־ כֹ֣ל תּוּכָ֑ל וְלֹא־ יִבָּצֵ֖ר מִמְּךָ֣ מְזִמָּֽה׃

וַתֵּ֤לֶד הַבְּכִירָה֙ בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ מוֹאָ֑ב ה֥וּא אֲבִֽי־ מוֹאָ֖ב עַד־ הַיּֽוֹם׃

אֲשֶׁר־ ל֣וֹ הַ֭יָּם וְה֣וּא עָשָׂ֑הוּ וְ֝יַבֶּ֗שֶׁת יָדָ֥יו יָצָֽרוּ׃

בְּנֵ֣י יְרֵח֔וֹ שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת אַרְבָּעִ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃

צַר־ וּמָצ֥וֹק מְצָא֑וּנִי מִ֝צְוֺתֶ֗יךָ שַׁעֲשֻׁעָֽי׃

וְהָיָ֣ה ׀ עַל־ כָּל־ הַ֣ר גָּבֹ֗הַ וְעַל֙ כָּל־ גִּבְעָ֣ה נִשָּׂאָ֔ה פְּלָגִ֖ים יִבְלֵי־ מָ֑יִם בְּיוֹם֙ הֶ֣רֶג רָ֔ב בִּנְפֹ֖ל מִגְדָּלִֽים׃

Redeeming the time, because the days are evil.

σφοδρῶς δὲ χειμαζομένων ἡμῶν τῇ ἑξῆς ἐκβολὴν ἐποιοῦντο,

Ἰδομενεῦ τί πάρος λαβρεύεαι; αἳ δέ τʼ ἄνευθεν

ye satyaaso havirado haviSpaa indreNa devaiH sarathaM dadhaanaaH

nirmaayaa u tye asuraa abhuuvan tvaM ca maa varuNa kaamayaase

ὄψεσθαι· τοῖόν τοι ἐγὼ νέφος ἀμφικαλύψω

aa no yaahi mahemate sahasrote shataamagha

γιγνομένῳ ἐπένησε λίνῳ ὅτε μιν τέκε μήτηρ.

εἰν ἑνὶ δίφρῳ ἐόντε, Μενέσθην Ἀγχίαλόν τε.

tasyai vishpatnyai haviH siniivaalyai juhotana

οὐρανόθεν· πρὸ γὰρ ἧκε θεὰ λευκώλενος Ἥρη

ἀλλʼ ὅτε δὴ ὄπα τε μεγάλην ἐκ στήθεος εἵη

Πατρόκλῳ ἥρωϊ κόμην ὀπάσαιμι φέρεσθαι.

وَمَا ذَرَأَ لَكُمْ فِي الْأَرْضِ مُخْتَلِفًا أَلْوَانُهُ إِنَّ فِي ذَلِكَ لَآيَةً لِقَوْمٍ يَذَّكَّرُونَ