מִ֭שֵּׂתוֹ יָג֣וּרוּ אֵלִ֑ים מִ֝שְּׁבָרִ֗ים יִתְחַטָּֽאוּ׃

כְּ֭פִירִים רָשׁ֣וּ וְרָעֵ֑בוּ וְדֹרְשֵׁ֥י יְ֝הוָ֗ה לֹא־ יַחְסְר֥וּ כָל־ טֽוֹב׃

אֲשֶׁ֣ר יָ֭דִי תִּכּ֣וֹן עִמּ֑וֹ אַף־ זְרוֹעִ֥י תְאַמְּצֶֽנּוּ׃

פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה אָשֵׁ֑ר אֶחָ֧ד וְאַרְבָּעִ֛ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃

וַיְצַ֣ו שְׁחָקִ֣ים מִמָּ֑עַל וְדַלְתֵ֖י שָׁמַ֣יִם פָּתָֽח׃

וַיֵּ֣ט שָׁ֭מַיִם וַיֵּרַ֑ד וַ֝עֲרָפֶ֗ל תַּ֣חַת רַגְלֽ͏ָיו׃

וַיֵּ֥ט שָׁמַ֖יִם וַיֵּרַ֑ד וַעֲרָפֶ֖ל תַּ֥חַת רַגְלָֽיו׃

γνῶσιν ὅτι ξεῖνοι πατρώϊοι εὐχόμεθʼ εἶναι.

Ἴλιος ὀφρυόεσσα πυρὶ σμύχοιτο κατʼ ἄκρης.

ubhe asmai piipayataH samiicii divo vRSTiM subhago naama puSyan

δώδεκα δὲ προπάροιθε νεῶν αὐτοσχεδὸν οὖτα.

taM te garbhaM havaamahe dashame maasi suutave

ghRtaM na pipya aasany Rtasya yat

duSTaraa yasya pravaNe normayo dhiyaa vaajaM siSaasataH

agniM visha iiLate maanuSiir yaa agnim manuSo nahuSo vi jaataaH

δωδεκάτῃ δέ τοι αὖτις ἐλεύσεται Οὔλυμπον δέ,

σοὶ τὸ γέρας πολὺ μεῖζον, ἐγὼ δʼ ὀλίγον τε φίλον τε

bharad yadi vir ato vevijaanaH pathoruNaa manojavaa asarji

πεζὸς γὰρ τὰ πρῶτα λιπὼν νέας ἀμφιελίσσας

ἔστι δέ τις Θρυόεσσα πόλις αἰπεῖα κολώνη

δμηθήτω· Ἀΐδης τοι ἀμείλιχος ἠδʼ ἀδάμαστος,

ἀσπίδος ἀμφιβρότης, περὶ δʼ ἔγχεϊ χεῖρα καμεῖται·

τώ ῥα προκρόσσας ἔρυσαν, καὶ πλῆσαν ἁπάσης

ἐξέρρηξεν ὁδοῖο, βάθυνε δὲ χῶρον ἅπαντα·