וַנָּב֖וֹא יְרוּשָׁלָ֑͏ִם וַנֵּ֥שֶׁב שָׁ֖ם יָמִ֥ים שְׁלֹשָֽׁה׃

לֹֽא־ יִ֭תְּנֵנִי הָשֵׁ֣ב רוּחִ֑י כִּ֥י יַ֝שְׂבִּעַ֗נִי מַמְּרֹרִֽים׃

וְגַם־ אֲנִי֙ אַחַ֣י וּנְעָרַ֔י נֹשִׁ֥ים בָּהֶ֖ם כֶּ֣סֶף וְדָגָ֑ן נַֽעַזְבָה־ נָּ֖א אֶת־ הַמַּשָּׁ֥א הַזֶּֽה׃

וַיֹּ֣אמֶר מִיכָ֔יְהוּ הִנְּךָ֥ רֹאֶ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא אֲשֶׁ֥ר תָּבֹ֛א חֶ֥דֶר בְּחֶ֖דֶר לְהֵחָבֵֽה׃

כִּ֥י יֹ֘סִ֤יף עַֽל־ חַטָּאת֣וֹ פֶ֭שַׁע בֵּינֵ֣ינוּ יִסְפּ֑וֹק וְיֶ֖רֶב אֲמָרָ֣יו לָאֵֽל׃

הָעֲשִׂירִ֣י שִׁמְעִ֔י בָּנָ֥יו וְאֶחָ֖יו שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃

רַבִּים֮ אֹמְרִ֢ים לְנַ֫פְשִׁ֥י אֵ֤ין יְֽשׁוּעָ֓תָה לּ֬וֹ בֵֽאלֹהִ֬ים סֶֽלָה׃

הִ֭תְבֹּנַנְתָּ עַד־ רַחֲבֵי־ אָ֑רֶץ הַ֝גֵּ֗ד אִם־ יָדַ֥עְתָּ כֻלָּֽהּ׃

זִֽבְחֵ֣י אֱלֹהִים֮ ר֢וּחַ נִשְׁבָּ֫רָ֥ה לֵב־ נִשְׁבָּ֥ר וְנִדְכֶּ֑ה אֱ֝לֹהִ֗ים לֹ֣א תִבְזֶֽה׃

מִ֣י יוֹדֵ֗עַ ר֚וּחַ בְּנֵ֣י הָאָדָ֔ם הָעֹלָ֥ה הִ֖יא לְמָ֑עְלָה וְר֙וּחַ֙ הַבְּהֵמָ֔ה הַיֹּרֶ֥דֶת הִ֖יא לְמַ֥טָּה לָאָֽרֶץ׃

τῷ δὲ Βρισηῒς παρελέξατο καλλιπάρῃος.

maa te asyaaM sahasaavan pariSTaav aghaaya bhuuma harivaH paraadai

ὣς δʼ αὔτως Μενέλαον ἔχε τρόμος· οὐδὲ γὰρ αὐτῷ

Ἕκτωρ δʼ ἡγεῖτο βροτολοιγῷ ἶσος Ἄρηϊ

pituM nu stoSam maho dharmaaNaM taviSiim

achaa vada tavasaM giirbhir aabhi stuhi parjanyaM namasaa vivaasa

ayachathaa baahvor vajram aayasam adhaarayo divy aa suuryaM dRshe

maa te raadhaaMsi maa ta uutayo vaso .asmaan kadaa canaa dabhan

ῥέξαντας μέγα ἔργον, ὅ κε Τρώεσσι μελήσῃ.

οὐρανόθεν καταβᾶσα· προῆκε γὰρ εὐρύοπα Ζεὺς

ἀθανάτων, οἳ Ὄλυμπον ἀγάννιφον ἀμφινέμονται.

ἣ δʼ ἄρα τὸν μὲν ἔλειπε, κιχήσατο δʼ Ἕκτορα δῖον

ἀμφʼ αὐτῷ βεβάμεν καὶ ἀμύνεσθαι στίχας ἀνδρῶν,

οἶδα δʼ ὅτι σὺ μὲν ἐσθλός, ἐγὼ δὲ σέθεν πολὺ χείρων.