וַיִּתֵּ֣ן לָ֭הֶם אַרְצ֣וֹת גּוֹיִ֑ם וַעֲמַ֖ל לְאֻמִּ֣ים יִירָֽשׁוּ׃

הַֽמְנַדִּ֖ים לְי֣וֹם רָ֑ע וַתַּגִּישׁ֖וּן שֶׁ֥בֶת חָמָֽס׃

מִן־ בְּנֵי֙ הַלֵּוִ֔י אַרְבַּ֥עַת אֲלָפִ֖ים וְשֵׁ֥שׁ מֵאֽוֹת׃

סָמַ֣ר מִפַּחְדְּךָ֣ בְשָׂרִ֑י וּֽמִמִּשְׁפָּטֶ֥יךָ יָרֵֽאתִי׃

זֶ֤ה עָנִ֣י קָ֭רָא וַיהוָ֣ה שָׁמֵ֑עַ וּמִכָּל־ צָ֝רוֹתָ֗יו הוֹשִׁיעֽוֹ׃

וּבְנֵ֤י כָלֵב֙ אֲחִ֣י יְרַחְמְאֵ֔ל מֵישָׁ֥ע בְּכֹר֖וֹ ה֣וּא אֲבִי־ זִ֑יף וּבְנֵ֥י מָרֵשָׁ֖ה אֲבִ֥י חֶבְרֽוֹן׃

אֲ‍ֽנִי־ אָ֭מַרְתִּי יְהוָ֣ה חָנֵּ֑נִי רְפָאָ֥ה נַ֝פְשִׁ֗י כִּי־ חָטָ֥אתִי לָֽךְ׃

ἔνθʼ ἵππους στήσασα θεὰ λευκώλενος Ἥρη

ἦ ῥα, καὶ Αὐτομέδοντι φίλῳ ἐκέλευσεν ἑταίρῳ

قَالُوا رَبَّنَا غَلَبَتْ عَلَيْنَا شِقْوَتُنَا وَكُنَّا قَوْمًا ضَالِّينَ

νόσφι φίλου πατρὸς καὶ μητέρος· ἀλλὰ καὶ ἔμπης

Πηλιάδα μελίην, τὴν πατρὶ φίλῳ πόρε Χείρων

ὣς ἔφαθʼ, οἳ δʼ ἄρα πάντες ἐπʼ αὐτῷ ἡδὺ γέλασσαν.

δῆσαν δʼ ἱμάντεσσι παρʼ ἅρμασιν οἷσιν ἕκαστος·

aa naH some svadhvara iyaano atyo na toshate

εὖ νυ καὶ ἡμεῖς ἴδμεν ὅ τοι κλυτὰ τεύχεʼ ἔχονται·

καλοὺς ἀμβροσίους ἐκ κράατος ἀθανάτοιο.

ὀτρυνέεις Τρώεσσιν ἐπίσκοπον; ἀλλὰ μάλʼ αἰνῶς

Τρώων ἱπποδάμων ὅτε Ἴλιον ἀμφεμάχοντο.

madaaya haryataaya te tuviSTamaaya dhaayase

τέσσαρες, ἐννέα δέ σφι κύνες πόδας ἀργοὶ ἕποντο.

yena vRddho na shavasaa turo na svaabhir uutibhiH

ἠϊόνος στόμα μακρόν, ὅσον συνεέργαθον ἄκραι.

δηρὸν ἐπαγλαϊεῖσθαι, ἐπεὶ φόνος ἐγγύθεν αὐτῷ.