וְאָעִ֣ידָה לִּ֔י עֵדִ֖ים נֶאֱמָנִ֑ים אֵ֚ת אוּרִיָּ֣ה הַכֹּהֵ֔ן וְאֶת־ זְכַרְיָ֖הוּ בֶּ֥ן יְבֶרֶכְיָֽהוּ׃

וַיִּתֵּ֣ן מֹשֶׁ֔ה לְמַטֵּ֥ה בְנֵֽי־ רְאוּבֵ֖ן לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃

וַיְקֹנֵ֥ן הַמֶּ֛לֶךְ אֶל־ אַבְנֵ֖ר וַיֹּאמַ֑ר הַכְּמ֥וֹת נָבָ֖ל יָמ֥וּת אַבְנֵֽר׃

וָאֱהִ֨י עֹלֶ֤ה בַנַּ֙חַל֙ לַ֔יְלָה וָאֱהִ֥י שֹׂבֵ֖ר בַּחוֹמָ֑ה וָאָשׁ֗וּב וָאָב֛וֹא בְּשַׁ֥עַר הַגַּ֖יְא וָאָשֽׁוּב׃

לַכֹּ֖ל זְמָ֑ן וְעֵ֥ת לְכָל־ חֵ֖פֶץ תַּ֥חַת הַשָּׁמָֽיִם׃

פֶּן־ יִ֭שְׁתֶּה וְיִשְׁכַּ֣ח מְחֻקָּ֑ק וִֽ֝ישַׁנֶּה דִּ֣ין כָּל־ בְּנֵי־ עֹֽנִי׃

בִּרְכַּ֣ת יְ֭הוָה הִ֣יא תַעֲשִׁ֑יר וְלֹֽא־ יוֹסִ֖ף עֶ֣צֶב עִמָּֽהּ׃

וְאַ֤ף אֱלֹהִ֨ים ׀ עָ֘לָ֤ה בָהֶ֗ם וַֽ֭יַּהֲרֹג בְּמִשְׁמַנֵּיהֶ֑ם וּבַחוּרֵ֖י יִשְׂרָאֵ֣ל הִכְרִֽיעַ׃

κλῦθί μευ ἀργυρότοξʼ, ὃς Χρύσην ἀμφιβέβηκας

φευγέμεναι ποταμὸν δέ· τὸ δὲ φλέγει ἀκάματον πῦρ

ἦ μὲν τοὺς ἵππους τε καὶ ἅρματα ποικίλα χαλκῷ

μῦθον ἀγασσάμενοι· μάλα γὰρ κρατερῶς ἀπέειπεν·

وَيَسْتَعْجِلُونَكَ بِالْعَذَابِ وَلَنْ يُخْلِفَ اللَّهُ وَعْدَهُ وَإِنَّ يَوْمًا عِنْدَ رَبِّكَ كَأَلْفِ سَنَةٍ مِمَّا تَعُدُّونَ

ἐλλίσσονθʼ· ὃ δὲ μᾶλλον ἀναίνετο· πολλὰ δʼ ἑταῖροι,

adhaa sa viirair dashabhir vi yuuyaa yo maa moghaM yaatudhaanety aaha

ὣς φάτο, καί ῥα πολὺ προμάχων ἐξάλμενος ἔστη·

Ἕκτορος ἥδε γυνὴ ὃς ἀριστεύεσκε μάχεσθαι

ἀνέρε κυδαλίμω Θρασυμήδης Ἀντίλοχός τε

κλῦθί μευ ἀργυρότοξʼ, ὃς Χρύσην ἀμφιβέβηκας

εἵατʼ ἐπὶ ξεστοῖσι λίθοις ἱερῷ ἐνὶ κύκλῳ,

وَتَذَرُونَ مَا خَلَقَ لَكُمْ رَبُّكُمْ مِنْ أَزْوَاجِكُمْ بَلْ أَنْتُمْ قَوْمٌ عَادُونَ

ἀλλʼ ὅ γε Θεστορίδην Ἀλκμάονα δουρὶ τυχήσας

idam pitRbhyo namo astv adya ye puurvaaso ya uparaasa iiyuH

οἵ που δεῦρʼ ὁρόωντες ἀκηχέδατʼ, οὐδʼ ἔτι φασὶν