וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ נֹשֵׂ֣א כֵלָ֔יו עֲשֵׂ֖ה כָּל־ אֲשֶׁ֣ר בִּלְבָבֶ֑ךָ נְטֵ֣ה לָ֔ךְ הִנְנִ֥י עִמְּךָ֖ כִּלְבָבֶֽךָ׃

כַּֽאֲשֶׁר־ שֵׁ֖מַע לְמִצְרָ֑יִם יָחִ֖ילוּ כְּשֵׁ֥מַע צֹֽר׃

וַיִּסְע֖וּ מֵהָרֵ֣י הָעֲבָרִ֑ים וַֽיַּחֲנוּ֙ בְּעַֽרְבֹ֣ת מוֹאָ֔ב עַ֖ל יַרְדֵּ֥ן יְרֵחֽוֹ׃

וְנָסַ֗ע דֶּ֛גֶל מַחֲנֵ֥ה בְנֵֽי־ אֶפְרַ֖יִם לְצִבְאֹתָ֑ם וְעַל־ צְבָא֔וֹ אֱלִישָׁמָ֖ע בֶּן־ עַמִּיהֽוּד׃

רֶ֤כֶב אֱלֹהִ֗ים רִבֹּתַ֣יִם אַלְפֵ֣י שִׁנְאָ֑ן אֲדֹנָ֥י בָ֝֗ם סִינַ֥י בַּקֹּֽדֶשׁ׃

וְחִכֵּ֕ךְ כְּיֵ֥ין הַטּ֛וֹב הוֹלֵ֥ךְ לְדוֹדִ֖י לְמֵישָׁרִ֑ים דּוֹבֵ֖ב שִׂפְתֵ֥י יְשֵׁנִֽים׃

וַיָּ֖קָם יַעֲקֹ֑ב וַיִּשָּׂ֛א אֶת־ בָּנָ֥יו וְאֶת־ נָשָׁ֖יו עַל־ הַגְּמַלִּֽים׃

Ζεὺς δὲ πατὴρ Ἴδηθεν ἐπεὶ ἴδε χώσατʼ ἄρʼ αἰνῶς,

τῶν σʼ αὖτις μνήσω ἵνʼ ἀπολλήξῃς ἀπατάων,

priyamedhavad atrivaj jaatavedo viruupavat

na tam ashnoti kash cana diva iva saanv aarabham

evaa maho asura vakSathaaya vamrakaH paDbhir upa sarpad indram

vi yas tastambha SaL imaa rajaaMsy ajasya ruupe kim api svid ekam

γαστέρι δʼ οὔ πως ἔστι νέκυν πενθῆσαι Ἀχαιούς·

χρύσειαι νεμέθοντο, δύω δʼ ὑπὸ πυθμένες ἦσαν.

نَحْنُ أَعْلَمُ بِمَا يَقُولُونَ وَمَا أَنْتَ عَلَيْهِمْ بِجَبَّارٍ فَذَكِّرْ بِالْقُرْآنِ مَنْ يَخَافُ وَعِيدِ

τοὺς μὲν ἔα παρὰ τῇσι πόνον τʼ ἐχέμεν καὶ ὀϊζὺν

yenaa yatibhyo bhRgave dhane hite yena praskaNvam aavitha

ime hi te kaaravo vaavashur dhiyaa vipraaso medhasaataye

aare vishvam patheSThaaM dviSo yuyotu yuuyuviH

praty asmai pipiiSate vishvaani viduSe bhara

aa yad yoniM hiraNyayam aashur Rtasya siidati

paavakaasaH puruspRho dvaaro deviir asashcataH

τὴν μὲν ἔπειτʼ ἐπὶ βωμὸν ἄγων πολύμητις Ὀδυσσεὺς