וְעֻזִּי֙ הוֹלִ֣יד אֶת־ זְרַֽחְיָ֔ה וּֽזְרַֽחְיָ֖ה הוֹלִ֥יד אֶת־ מְרָיֽוֹת׃

וְהַכֹּהֲנִים֙ וְהַלְוִיִּ֔ם אֲשֶׁ֖ר בְּכָל־ יִשְׂרָאֵ֑ל הִֽתְיַצְּב֥וּ עָלָ֖יו מִכָּל־ גְּבוּלָֽם׃

וְאֶל־ עַמִּ֖י יַדּ֣וּ גוֹרָ֑ל וַיִּתְּנ֤וּ הַיֶּ֙לֶד֙ בַּזּוֹנָ֔ה וְהַיַּלְדָּ֛ה מָכְר֥וּ בַיַּ֖יִן וַיִּשְׁתּֽוּ׃

וַיֹּ֧אמֶר אֲלֵהֶ֛ם יוֹסֵ֖ף אַל־ תִּירָ֑אוּ כִּ֛י הֲתַ֥חַת אֱלֹהִ֖ים אָֽנִי׃

וַיֵּ֙דַע֙ כָּל־ יִשְׂרָאֵ֔ל מִדָּ֖ן וְעַד־ בְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע כִּ֚י נֶאֱמָ֣ן שְׁמוּאֵ֔ל לְנָבִ֖יא לַיהוָֽה׃

וְשַׂמְתִּ֥י כָל־ הָרַ֖י לַדָּ֑רֶךְ וּמְסִלֹּתַ֖י יְרֻמֽוּן׃

וּבְנֵ֖י יִשָׂשכָ֑ר תּוֹלָ֥ע וּפֻוָּ֖ה וְי֥וֹב וְשִׁמְרֽוֹן׃

לִקְרֹ֥א לְעֹֽבְרֵי־ דָ֑רֶךְ הַֽ֝מְיַשְּׁרִ֗ים אֹֽרְחוֹתָֽם׃

כִּימֵ֥י צֵאתְךָ֖ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אַרְאֶ֖נּוּ נִפְלָאֽוֹת׃

amartyaM cid daasam manyamaanam avaabhinad ukthair vaavRdhaanaH

ἔνθά μιν ἐκπεσέειν ὀΐω σύν θʼ ἅρματα ἆξαι,

ῥίγησέν τʼ ἄρʼ ἔπειτα ἄναξ ἀνδρῶν Ἀγαμέμνων·

χραῖσμε σιδηρείη· πρὶν γὰρ Λυκόοργος ὑποφθὰς

Will God hear his cry when trouble cometh upon him?

pra kSodasaa dhaayasaa sasra eSaa sarasvatii dharuNam aayasii puuH

فَأَجْمِعُوا كَيْدَكُمْ ثُمَّ ائْتُوا صَفًّا وَقَدْ أَفْلَحَ الْيَوْمَ مَنِ اسْتَعْلَى

Ἕκτωρ δὲ πρύμνηθεν ἐπεὶ λάβεν οὐχὶ μεθίει

Ἄδρηστον δʼ ἄρʼ ἔπειτα βοὴν ἀγαθὸς Μενέλαος

nRmaNaa viirapastyo .arNaa dhiireva sanitaa

ἐν δὲ πυρῇ ὑπάτῃ νεκρὸν θέσαν, ἐν δʼ ἔβαλον πῦρ.

evaa te garbha ejatu niraitu dashamaasyaH

Μυρμιδόνες ταχύπωλοι ἐμοὶ ἐρίηρες ἑταῖροι

This I had, because I kept thy precepts.

vivaasate vaaryaaNi svadhvaro hotaa devo amartyaH