אִם־ שַׂ֣מְתִּי זָהָ֣ב כִּסְלִ֑י וְ֝לַכֶּ֗תֶם אָמַ֥רְתִּי מִבְטַחִֽי׃

בִּשְׂפָתַ֥י סִפַּ֑רְתִּי כֹּ֝֗ל מִשְׁפְּטֵי־ פִֽיךָ׃

זֶ֭ה דּ֣וֹר דרשו דֹּרְשָׁ֑יו מְבַקְשֵׁ֨י פָנֶ֖יךָ יַעֲקֹ֣ב סֶֽלָה׃

אָ֤וֶן ׀ יַחְשֹׁ֗ב עַֽל־ מִשְׁכָּ֫ב֥וֹ יִ֭תְיַצֵּב עַל־ דֶּ֣רֶךְ לֹא־ ט֑וֹב רָ֝֗ע לֹ֣א יִמְאָֽס׃

הֲ֭בִינֵנִי וְאֶצְּרָ֥ה תֽוֹרָתֶ֗ךָ וְאֶשְׁמְרֶ֥נָּה בְכָל־ לֵֽב׃

וַיָּבֹ֥א אוּרִיָּ֖ה אֵלָ֑יו וַיִּשְׁאַ֣ל דָּוִ֗ד לִשְׁל֤וֹם יוֹאָב֙ וְלִשְׁל֣וֹם הָעָ֔ם וְלִשְׁל֖וֹם הַמִּלְחָמָֽה׃

וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ לָאוֹר֙ י֔וֹם וְלַחֹ֖שֶׁךְ קָ֣רָא לָ֑יְלָה וַֽיְהִי־ עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־ בֹ֖קֶר י֥וֹם אֶחָֽד׃

וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה לְחָק־ לְךָ֥ וּלְבָנֶ֖יךָ עַד־ עוֹלָֽם׃

כָּל־ הָאֶזְרָ֥ח יַעֲשֶׂה־ כָּ֖כָה אֶת־ אֵ֑לֶּה לְהַקְרִ֛יב אִשֵּׁ֥ה רֵֽיחַ־ נִיחֹ֖חַ לַֽיהוָֽה׃

قُلْ مَنْ يَرْزُقُكُمْ مِنَ السَّمَاوَاتِ وَالْأَرْضِ قُلِ اللَّهُ وَإِنَّا أَوْ إِيَّاكُمْ لَعَلَى هُدًى أَوْ فِي ضَلَالٍ مُبِينٍ

τόφρʼ ὑμεῖς εὔχεσθε Διὶ Κρονίωνι ἄνακτι

δαίνυσθʼ· ἀλλʼ οὐ δαιτὸς ἐπηράτου ἔργα μέμηλεν,

yas te anu svadhaam asat sute ni yacha tanva\m

saparyeNyaH sa priyo vikSv a\gnir hotaa mandro ni Sasaadaa yajiiyaan

Τρώων ἐξ ἐνοπῆς, καὶ ἀπʼ ὤμων τεύχεʼ ἕλοντο,

mama brahmendra yaahy achaa vishvaa harii dhuri dhiSvaa rathasya

فَعَتَوْا عَنْ أَمْرِ رَبِّهِمْ فَأَخَذَتْهُمُ الصَّاعِقَةُ وَهُمْ يَنْظُرُونَ

sa iiM ratho na bhuriSaaL ayoji mahaH puruuNi saataye vasuuni

tvad bhiyaa visha aayann asikniir asamanaa jahatiir bhojanaani

τοὺς ἄρʼ ὅ γʼ ἡγεμόνας Δαναῶν ἕλεν, αὐτὰρ ἔπειτα

vibhir dvaa carata ekayaa saha pra pravaaseva vasataH

πολλὰ πρὸς ἀλλήλους ἔπεα πτερόεντʼ ἀγόρευον.

ἐξ ἵππων δʼ ἀποβάντες ἐπὶ χθόνα μῦθον ἄκουον

οὐδέ ποτʼ ἐκπέρσει· πρίν μιν κύνες ἀργοὶ ἔδονται.