כִּ֤י לֹֽא־ אוֹיֵ֥ב יְחָֽרְפֵ֗נִי וְאֶ֫שָּׂ֥א לֹֽא־ מְ֭שַׂנְאִי עָלַ֣י הִגְדִּ֑יל וְאֶסָּתֵ֥ר מִמֶּֽנּוּ׃

וַתִּשָּׂא֙ כָּל־ הָ֣עֵדָ֔ה וַֽיִּתְּנ֖וּ אֶת־ קוֹלָ֑ם וַיִּבְכּ֥וּ הָעָ֖ם בַּלַּ֥יְלָה הַהֽוּא׃

וְאַ֥תְּ ק֖וּמִי לְכִ֣י לְבֵיתֵ֑ךְ בְּבֹאָ֥ה רַגְלַ֛יִךְ הָעִ֖ירָה וּמֵ֥ת הַיָּֽלֶד׃

הַמּוֹצִ֥יא רֶֽכֶב־ וָס֖וּס חַ֣יִל וְעִזּ֑וּז יַחְדָּ֤ו יִשְׁכְּבוּ֙ בַּל־ יָק֔וּמוּ דָּעֲכ֖וּ כַּפִּשְׁתָּ֥ה כָבֽוּ׃

כֻּלֹּה֙ בְּחַכָּ֣ה הֵֽעֲלָ֔ה יְגֹרֵ֣הוּ בְחֶרְמ֔וֹ וְיַאַסְפֵ֖הוּ בְּמִכְמַרְתּ֑וֹ עַל־ כֵּ֖ן יִשְׂמַ֥ח וְיָגִֽיל׃

יֵ֣שׁ בּ֖וֹטֶה כְּמַדְקְר֣וֹת חָ֑רֶב וּלְשׁ֖וֹן חֲכָמִ֣ים מַרְפֵּֽא׃

הַאֲזִ֥ינוּ וְשִׁמְע֖וּ קוֹלִ֑י הַקְשִׁ֥יבוּ וְשִׁמְע֖וּ אִמְרָתִֽי׃

אִם־ אַ֭תָּ֗ה הֲכִינ֣וֹתָ לִבֶּ֑ךָ וּפָרַשְׂתָּ֖ אֵלָ֣יו כַּפֶּֽךָ׃

yuje rathaM gaveSaNaM haribhyaam upa brahmaaNi jujuSaaNam asthuH

The children of Neziah, the children of Hatipha.

dyutadyaamaa niyutaH patyamaanaH kaviH kavim iyakSasi prayajyo

mahash cid agna enaso abhiika uurvaad devaanaam uta martyaanaam

أَمَّنْ هَذَا الَّذِي هُوَ جُنْدٌ لَكُمْ يَنْصُرُكُمْ مِنْ دُونِ الرَّحْمَنِ إِنِ الْكَافِرُونَ إِلَّا فِي غُرُورٍ

κεῖσέ με νοστήσαντα φίλην ἐς πατρίδα γαῖαν

dhanaM saniSyantiinaam aatmaanaM tava puuruSa

ὣς φάτο, τὸν δʼ οὐ πεῖθεν· ἀμειβόμενος δὲ προσηύδα·

νήπιος οὐκ ἐθέλων ἀμφʼ ἀστραγάλοισι χολωθείς·

Ἀτρεΐδῃ ἥρωϊ φέρων χάριν· οὐδέ τί σε χρὴ

But ye, brethren, be not weary in well doing.

apaam upasthe vibhRto yad aavasad adha svadhaa adhayad yaabhir iiyate

The children of Neziah, the children of Hatipha.

ἄνδρε δύω περὶ τῶνδε κελεύομεν, ὥ περ ἀρίστω,

الَّذِينَ يُبَلِّغُونَ رِسَالَاتِ اللَّهِ وَيَخْشَوْنَهُ وَلَا يَخْشَوْنَ أَحَدًا إِلَّا اللَّهَ وَكَفَى بِاللَّهِ حَسِيبًا

uto vihutmatiinaaM vishaaM vavarjuSiiNaam