וְהִבְדַּלְתָּ֙ אֶת־ הַלְוִיִּ֔ם מִתּ֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְהָ֥יוּ לִ֖י הַלְוִיִּֽם׃

בְּבֹ֤א כשאוה כְשׁוֹאָ֨ה ׀ פַּחְדְּכֶ֗ם וְֽ֭אֵידְכֶם כְּסוּפָ֣ה יֶאֱתֶ֑ה בְּבֹ֥א עֲ֝לֵיכֶ֗ם צָרָ֥ה וְצוּקָֽה׃

הָסֵ֣ר מֵעָלַ֣י נִגְעֶ֑ךָ מִתִּגְרַ֥ת יָ֝דְךָ֗ אֲנִ֣י כָלִֽיתִי׃

אֹ֣רַח חַ֭יִּים פֶּן־ תְּפַלֵּ֑ס נָע֥וּ מַ֝עְגְּלֹתֶ֗יהָ לֹ֣א תֵדֽ͏ָע׃

כָּל֣וּ עֵ֭ינַי לְאִמְרָתֶ֑ךָ לֵ֝אמֹ֗ר מָתַ֥י תְּֽנַחֲמֵֽנִי׃

וְעַתָּה֙ שִֽׂימוּ־ נָ֣א לְבַבְכֶ֔ם מִן־ הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה וָמָ֑עְלָה מִטֶּ֧רֶם שֽׂוּם־ אֶ֛בֶן אֶל־ אֶ֖בֶן בְּהֵיכַ֥ל יְהוָֽה׃

כִּ֣י לֹ֤א בֶֽחָרוּץ֙ י֣וּדַשׁ קֶ֔צַח וְאוֹפַ֣ן עֲגָלָ֔ה עַל־ כַּמֹּ֖ן יוּסָּ֑ב כִּ֧י בַמַּטֶּ֛ה יֵחָ֥בֶט קֶ֖צַח וְכַמֹּ֥ן בַּשָּֽׁבֶט׃

לְהַבְדִּ֕יל בֵּ֥ין הַטָּמֵ֖א וּבֵ֣ין הַטָּהֹ֑ר וּבֵ֤ין הַֽחַיָּה֙ הַֽנֶּאֱכֶ֔לֶת וּבֵין֙ הַֽחַיָּ֔ה אֲשֶׁ֖ר לֹ֥א תֵאָכֵֽל׃

וַיִּשְׁלְח֥וּ אֵלַ֛י כַּדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה אַרְבַּ֣ע פְּעָמִ֑ים וָאָשִׁ֥יב אוֹתָ֖ם כַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃

וְלֵוִי֙ וּבִנְיָמִ֔ן לֹ֥א פָקַ֖ד בְּתוֹכָ֑ם כִּֽי־ נִתְעַ֥ב דְּבַר־ הַמֶּ֖לֶךְ אֶת־ יוֹאָֽב׃

וְעַ֣ל ׀ גְּב֣וּל מְנַשֶּׁ֗ה מִפְּאַ֥ת קָדִ֛מָה עַד־ פְּאַת־ יָ֖מָּה אֶפְרַ֥יִם אֶחָֽד׃

τὰς μὲν ἔπειτʼ ἐν Περκώτῃ λίπε νῆας ἐΐσας,

sa tvaM na uurjaam pate rayiM raasva suviiryam

μηδὲ πόδας· πρὶν δʼ οὔ τι νεμεσσητὸν κεχολῶσθαι.

ἠέ με δήσαντες λίπετʼ αὐτόθι νηλέϊ δεσμῷ,

οὔ τι τόσον νέκυος περιδείδια Πατρόκλοιο,

ete asRgram aashavo .ati hvaraaMsi babhravaH

ashvaamaghaa gomaghaa vaaM huvema divaa naktaM sharum asmad yuyotam

σοῖς δʼ ἀγανοῖς ἐπέεσσιν ἐρήτυε φῶτα ἕκαστον,

αὐτόν τε ῥῦσαι, πέμψον δέ με σύν γε θεοῖσιν,

hiraNyaakSaH savitaa deva aagaad dadhad ratnaa daashuSe vaaryaaNi

ὡς γὰρ ἐπεκλώσαντο θεοὶ δειλοῖσι βροτοῖσι

σκαιῇ ἔγχος ἔχων· ἑτέρηφι δὲ λάζετο πέτρον

خِتَامُهُ مِسْكٌ وَفِي ذَلِكَ فَلْيَتَنَافَسِ الْمُتَنَافِسُونَ