וַיִּֽתְנַצְּל֧וּ בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־ עֶדְיָ֖ם מֵהַ֥ר חוֹרֵֽב׃

וַיַּסֵּ֤ב אֲרוֹן־ יְהוָה֙ אֶת־ הָעִ֔יר הַקֵּ֖ף פַּ֣עַם אֶחָ֑ת וַיָּבֹ֙אוּ֙ הַֽמַּחֲנֶ֔ה וַיָּלִ֖ינוּ בַּֽמַּחֲנֶֽה׃

נָתַ֣ן גִּשְׁמֵיהֶ֣ם בָּרָ֑ד אֵ֖שׁ לֶהָב֣וֹת בְּאַרְצָֽם׃

וּלְךָֽ־ אֲדֹנָ֥י חָ֑סֶד כִּֽי־ אַתָּ֨ה תְשַׁלֵּ֖ם לְאִ֣ישׁ כְּֽמַעֲשֵֽׂהוּ׃

וְאֵ֖לֶּה בְּנֵ֣י אֵח֑וּד אֵ֣לֶּה הֵ֞ם רָאשֵׁ֤י אָבוֹת֙ לְי֣וֹשְׁבֵי גֶ֔בַע וַיַּגְל֖וּם אֶל־ מָנָֽחַת׃

וַיָּ֛מָת יְהוֹשֻׁ֥עַ בִּן־ נ֖וּן עֶ֣בֶד יְהוָ֑ה בֶּן־ מֵאָ֥ה וָעֶ֖שֶׂר שָׁנִֽים׃

וְרָדְפ֨וּ מִכֶּ֤ם חֲמִשָּׁה֙ מֵאָ֔ה וּמֵאָ֥ה מִכֶּ֖ם רְבָבָ֣ה יִרְדֹּ֑פוּ וְנָפְל֧וּ אֹיְבֵיכֶ֛ם לִפְנֵיכֶ֖ם לֶחָֽרֶב׃

עַל־ כֵּ֗ן פִּ֭תְאֹם יָב֣וֹא אֵיד֑וֹ פֶּ֥תַע יִ֝שָּׁבֵ֗ר וְאֵ֣ין מַרְפֵּֽא׃

וַיִּשָּׂאֻ֖הוּ עַל־ הַסּוּסִ֑ים וַֽיִּקְבְּר֥וּ אֹת֛וֹ עִם־ אֲבֹתָ֖יו בְּעִ֥יר יְהוּדָֽה׃

ζῶμά τε καὶ μίτρην, τὴν χαλκῆες κάμον ἄνδρες.

τὸν δʼ αὖτʼ Αὐτομέδων προσέφη Διώρεος υἱός·

Ἀδρήστου ταχὺν ἵππον, ὃς ἐκ θεόφιν γένος ἦεν,

καὶ γὰρ σοὶ ποταμός γε πάρα μέγας, εἰ δύναταί τι

ἐνθάδʼ ἀφʼ ὑμετέρων πολίων ἤγειρα ἕκαστον,

barhiSadaH pitara uuty a\rvaag imaa vo havyaa cakRmaa juSadhvam

κάππεσεν ἄμφω χεῖρε φίλοις ἑτάροισι πετάσσας

قُلْ أَنْزَلَهُ الَّذِي يَعْلَمُ السِّرَّ فِي السَّمَاوَاتِ وَالْأَرْضِ إِنَّهُ كَانَ غَفُورًا رَحِيمًا

κάππεσεν, ἄμφω χεῖρε φίλοις ἑτάροισι πετάσσας.

aham asmi sapatnahendra ivaariSTo akSataH

εἰ δʼ οὕτω τοῦτʼ ἐστὶν ἐμοὶ μέλλει φίλον εἶναι·

ὀρνυμένοιο νέον, μελάνει δέ τε πόντος ὑπʼ αὐτῆς,

ἑσταότʼ ἔγχεϊ νύξε κατὰ κληῗδα τυχήσας·

وَأَنْفِقُوا فِي سَبِيلِ اللَّهِ وَلَا تُلْقُوا بِأَيْدِيكُمْ إِلَى التَّهْلُكَةِ وَأَحْسِنُوا إِنَّ اللَّهَ يُحِبُّ الْمُحْسِنِينَ

ἔγχεϊ μάρνασθαι μετὰ Πηλεΐωνος ἑταῖρον.