הַ֥מְקָרֶֽה בַמַּ֗יִם עֲ‍ֽלִיּ֫וֹתָ֥יו הַשָּׂם־ עָבִ֥ים רְכוּב֑וֹ הַֽ֝מְהַלֵּ֗ךְ עַל־ כַּנְפֵי־ רֽוּחַ׃

הִבּ֧וֹק ׀ תִּבּ֛וֹק הָאָ֖רֶץ וְהִבּ֣וֹז ׀ תִּבּ֑וֹז כִּ֣י יְהוָ֔ה דִּבֶּ֖ר אֶת־ הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃

וְעַ֗ל עֹשֵׂי֙ מְלֶ֣אכֶת הַשָּׂדֶ֔ה לַעֲבֹדַ֖ת הָאֲדָמָ֑ה עֶזְרִ֖י בֶּן־ כְּלֽוּב׃

וְעַתָּ֥ה בְנִ֖י שְׁמַ֣ע בְּקֹלִ֑י לַאֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י מְצַוָּ֥ה אֹתָֽךְ׃

קָרְא֖וּ צ֑וֹם וְהֹשִׁ֥יבוּ אֶת־ נָב֖וֹת בְּרֹ֥אשׁ הָעָֽם׃

אַ֭חֲרִיתוֹ כְּנָחָ֣שׁ יִשָּׁ֑ךְ וּֽכְצִפְעֹנִ֥י יַפְרִֽשׁ׃

כָּל־ אֵ֜לֶּה מִבְּנֵ֣י ׀ עֹבֵ֣ד אֱדֹ֗ם הֵ֤מָּה וּבְנֵיהֶם֙ וַאֲחֵיהֶ֔ם אִֽישׁ־ חַ֥יִל בַּכֹּ֖חַ לַעֲבֹדָ֑ה שִׁשִּׁ֥ים וּשְׁנַ֖יִם לְעֹבֵ֥ד אֱדֹֽם׃

וְשָׁחַטְתָּ֥ אֶת־ הַפָּ֖ר לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃

כִּֽי־ יָק֤וּם בְּקִרְבְּךָ֙ נָבִ֔יא א֖וֹ חֹלֵ֣ם חֲל֑וֹם וְנָתַ֥ן אֵלֶ֛יךָ א֖וֹת א֥וֹ מוֹפֵֽת׃

ἶσον ἐμοὶ φάσθαι, τόν τε στυγέουσι καὶ ἄλλοι.

naavaajinaM vaajinaa haasayanti na gardabham puro ashvaan nayanti

nahi devo na martyo mahas tava kratum paraH

upahuutaaH pitaraH somyaaso barhiSye\Su nidhiSu priyeSu

قَالُوا لَئِنْ لَمْ تَنْتَهِ يَا نُوحُ لَتَكُونَنَّ مِنَ الْمَرْجُومِينَ

arko yad vo maruto haviSmaan gaayad gaathaM sutasomo duvasyan

Τρῶας μὲν λέξασθαι ἐφέστιοι ὅσσοι ἔασιν,

Ἴλιον εἰς ἱερήν· τῇ δʼ ἀντίος ὄρνυτʼ Ἀπόλλων

δεινήν, ἣν περὶ μὲν πάντῃ Φόβος ἐστεφάνωται,

bRhaspatir govapuSo valasya nir majjaanaM na parvaNo jabhaara

τὼ μὲν ἐπεδραμέτην, ὃ δʼ ἄρʼ ἔστη δοῦπον ἀκούσας.

καί ποτέ τις εἴπῃσι καὶ ὀψιγόνων ἀνθρώπων

Ἀντιφάτην μὲν πρῶτον ἐπαΐξας διʼ ὁμίλου

agne ni paahi nas tvam prati Sma deva riiSataH

yo apsv aa shucinaa daivyena Rtaavaajasra urviyaa vibhaati