וְכִ֥י תֹאמַ֖ר בִּלְבָבֶ֑ךָ אֵיכָה֙ נֵדַ֣ע אֶת־ הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר לֹא־ דִבְּר֖וֹ יְהוָֽה׃

וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁ֛ר חָזְקָ֥ה הַמַּמְלָכָ֖ה עָלָ֑יו וַֽיַּהֲרֹג֙ אֶת־ עֲבָדָ֔יו הַמַּכִּ֖ים אֶת־ הַמֶּ֥לֶךְ אָבִֽיו׃

וַיֵּצֵא֙ הַגּוֹרָ֣ל הַֽחֲמִישִׁ֔י לְמַטֵּ֥ה בְנֵֽי־ אָשֵׁ֖ר לְמִשְׁפְּחוֹתָֽם׃

וּבְהֵעָל֤וֹת הֶֽעָנָן֙ מֵעַ֣ל הַמִּשְׁכָּ֔ן יִסְע֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בְּכֹ֖ל מַסְעֵיהֶֽם׃

וַֽיְשַׁלְּחֵ֛הוּ יְהוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים מִגַּן־ עֵ֑דֶן לַֽעֲבֹד֙ אֶת־ הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר לֻקַּ֖ח מִשָּֽׁם׃

וְהָיָ֗ה בְּהֵֽעָלוֹת֙ חֵ֣יל הַכַּשְׂדִּ֔ים מֵעַ֖ל יְרֽוּשָׁלָ֑͏ִם מִפְּנֵ֖י חֵ֥יל פַּרְעֹֽה׃

עֹשֶׂ֣ה גְ֭דֹלוֹת וְאֵ֣ין חֵ֑קֶר נִ֝פְלָא֗וֹת עַד־ אֵ֥ין מִסְפָּֽר׃

ἐν ᾧ καὶ τοῖς ἐν φυλακῇ πνεύμασιν πορευθεὶς ἐκήρυξεν,

μυρίοι· ἐν δὲ μέσοισι φέρον Πάτροκλον ἑταῖροι.

bhadraM vaivasvate cakSur bahutraa jiivato manaH

bhuurNim mRgaM na savaneSu cukrudhaM ka iishaanaM na yaaciSat

sa me vapush chadayad ashvinor yo ratho virukmaan manasaa yujaanaH

Νέστορος ἀγλαὸς υἱὸς ὑπερθύμοιο ἄνακτος

etaavatas ta iimaha indra sumnasya gomataH

ὡς δʼ ὅτε τίς τʼ ἐλέφαντα γυνὴ φοίνικι μιήνῃ

ὣς ὃ μὲν ἀτρέμας εὗδε πατὴρ ἀνὰ Γαργάρῳ ἄκρῳ,

na tvad dhotaa puurvo agne yajiiyaan na kaavyaiH paro asti svadhaavaH

tam u STuhi yaH sviSuH sudhanvaa yo vishvasya kSayati bheSajasya

vishved anu rodhanaa asya pauMsyaM dadur asmai dadhire kRtnave dhanam

αὐτὰρ Ἀχιλλεύς ἐστι θεᾶς γόνος, ἣν ἐγὼ αὐτὴ

yan nuunam ashyaaM gatim mitrasya yaayaam pathaa

أُبَلِّغُكُمْ رِسَالَاتِ رَبِّي وَأَنْصَحُ لَكُمْ وَأَعْلَمُ مِنَ اللَّهِ مَا لَا تَعْلَمُونَ

tasya hotaa bhavasi yaasi duutya\m upa bruuSe yajasy adhvariiyasi

ἀλλʼ ὅτε δή ῥʼ ἀπέην ὅσσόν τʼ ἐπὶ οὖρα πέλονται