עַ֭צְמוֹתָיו מָלְא֣וּ עלומו עֲלוּמָ֑יו וְ֝עִמּ֗וֹ עַל־ עָפָ֥ר תִּשְׁכָּֽב׃

מִמִּשְׁפָּטֶ֥יךָ לֹא־ סָ֑רְתִּי כִּֽי־ אַ֝תָּ֗ה הוֹרֵתָֽנִי׃

לִקְנ֤וֹת בַּכֶּ֙סֶף֙ דַּלִּ֔ים וְאֶבְי֖וֹן בַּעֲב֣וּר נַעֲלָ֑יִם וּמַפַּ֥ל בַּ֖ר נַשְׁבִּֽיר׃

וַיָּשָׁב֩ מַלְאַ֨ךְ יְהוָ֤ה ׀ שֵׁנִית֙ וַיִּגַּע־ בּ֔וֹ וַיֹּ֖אמֶר ק֣וּם אֱכֹ֑ל כִּ֛י רַ֥ב מִמְּךָ֖ הַדָּֽרֶךְ׃

דַּרְכֵ֣י שְׁא֣וֹל בֵּיתָ֑הּ יֹ֝רְד֗וֹת אֶל־ חַדְרֵי־ מָֽוֶת׃

שָׁמְרֵ֗נִי מִ֣ידֵי פַ֭ח יָ֣קְשׁוּ לִ֑י וּ֝מֹקְשׁ֗וֹת פֹּ֣עֲלֵי אָֽוֶן׃

אָכֵ֛ן בָּגְדָ֥ה אִשָּׁ֖ה מֵרֵעָ֑הּ כֵּ֣ן בְּגַדְתֶּ֥ם בִּ֛י בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל נְאֻם־ יְהוָֽה׃

וַיִּשְׁמַ֕ע תֹּ֖עִי מֶ֣לֶךְ חֲמָ֑ת כִּ֚י הִכָּ֣ה דָוִ֔ד אֵ֖ת כָּל־ חֵ֥יל הֲדַדְעָֽזֶר׃

وَمِنَ النَّاسِ مَنْ يُجَادِلُ فِي اللَّهِ بِغَيْرِ عِلْمٍ وَيَتَّبِعُ كُلَّ شَيْطَانٍ مَرِيدٍ

κἀγὼ ἐν ἀσθενείᾳ καὶ ἐν φόβῳ καὶ ἐν τρόμῳ πολλῷ ἐγενόμην πρὸς ὑμᾶς,

ἕρξον ὅπως ἐθέλεις· μὴ τοῦτό γε νεῖκος ὀπίσσω

χερμαδίῳ γὰρ βλῆτο παρὰ σφυρὸν ὀκριόεντι

shukraH pavasva devebhyaH soma dive pRthivyai shaM ca prajaayai

Ἕκτορι γάρ οἱ θυμὸς ἐβούλετο κῦδος ὀρέξαι.

Ἕκτορι γάρ οἱ θυμὸς ἐβούλετο κῦδος ὀρέξαι

αὐτοῦ ἐνὶ Τροίῃ γέρα πεσσέμεν, ὄφρα ἴδηται

indraaya saama gaayata vipraaya bRhate bRhat

imaani triiNi viSTapaa taaniindra vi rohaya

خَلَقَ السَّمَاوَاتِ وَالْأَرْضَ بِالْحَقِّ وَصَوَّرَكُمْ فَأَحْسَنَ صُوَرَكُمْ وَإِلَيْهِ الْمَصِيرُ

οὐδʼ ἄρα τοί γʼ ἔτλαν πόλιος καὶ τείχεος ἐκτὸς

aaniid avaataM svadhayaa tad ekaM tasmaad dhaanyan na paraH kiM canaasa

imaa te vaajinn avamaarjanaaniimaa shaphaanaaM sanitur nidhaanaa

dashaasyaam putraan aa dhehi patim ekaadashaM kRdhi

θριξὶ δὲ πάντα νέκυν καταείνυσαν, ἃς ἐπέβαλλον