וְאֵ֥לֶּה הָעֹמְדִ֖ים וּבְנֵיהֶ֑ם מִבְּנֵי֙ הַקְּהָתִ֔י הֵימָן֙ הַמְשׁוֹרֵ֔ר בֶּן־ יוֹאֵ֖ל בֶּן־ שְׁמוּאֵֽל׃

וַיַּאֲמֵ֥ן אָכִ֖ישׁ בְּדָוִ֣ד לֵאמֹ֑ר הַבְאֵ֤שׁ הִבְאִישׁ֙ בְּעַמּ֣וֹ בְיִשְׂרָאֵ֔ל וְהָ֥יָה לִ֖י לְעֶ֥בֶד עוֹלָֽם׃

אֲ‍ֽדנָ֗י נֶגְדְּךָ֥ כָל־ תַּאֲוָתִ֑י וְ֝אַנְחָתִ֗י מִמְּךָ֥ לֹא־ נִסְתָּֽרָה׃

וְלֹֽא־ דִבֶּ֥ר שָׁא֛וּל מְא֖וּמָה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא כִּ֤י אָמַר֙ מִקְרֶ֣ה ה֔וּא בִּלְתִּ֥י טָה֛וֹר ה֖וּא כִּֽי־ לֹ֥א טָהֽוֹר׃

שֶׁ֥מֶשׁ יָרֵ֖חַ עָ֣מַד זְבֻ֑לָה לְא֤וֹר חִצֶּ֙יךָ֙ יְהַלֵּ֔כוּ לְנֹ֖גַהּ בְּרַ֥ק חֲנִיתֶֽךָ׃

וַיַּ֣רְא גִּדְע֔וֹן כִּֽי־ מַלְאַ֥ךְ יְהוָ֖ה ה֑וּא וַיֹּ֣אמֶר גִּדְע֗וֹן אֲהָהּ֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה כִּֽי־ עַל־ כֵּ֤ן רָאִ֙יתִי֙ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה פָּנִ֖ים אֶל־ פָּנִֽים׃

וַיָּ֙קָם֙ יְהוֹנָתָ֣ן בֶּן־ שָׁא֔וּל וַיֵּ֥לֶךְ אֶל־ דָּוִ֖ד חֹ֑רְשָׁה וַיְחַזֵּ֥ק אֶת־ יָד֖וֹ בֵּאלֹהִֽים׃

וּמִדַּלּ֣וֹת הָאָ֔רֶץ הִשְׁאִ֕יר נְבוּזַרְאֲדָ֖ן רַב־ טַבָּחִ֑ים לְכֹרְמִ֖ים וּלְיֹגְבִֽים׃

οὔτέ τί με δέος ἴσχει ἀκήριον οὔτέ τις ὄκνος,

vidvaaMsaav id duraH pRched avidvaan itthaaparo acetaaH

uru te jrayaH pary eti budhnaM virocamaanam mahiSasya dhaama

kathaa raadhaama sakhaaya stomam mitrasyaaryamNaH

τύψας ἠὲ βαλὼν ῥεθέων ἐκ θυμὸν ἕληται,

achaa sindhum maatRtamaam ayaasaM vipaasham urviiM subhagaam aganma

οἶος τῆς ἀρετῆς ἀπονήσεται· ἦ τέ μιν οἴω

spasho dadhaathe oSadhiiSu vikSv Rdhag yato animiSaM rakSamaaNaa

iyattikaa shakuntikaa sakaa jaghaasa te viSam

achaa nRcakSaa asarat pavitre naama dadhaanaH kavir asya yonau

sa dundubhe sajuur indreNa devair duuraad daviiyo apa sedha shatruun

tasya vaa tvam mana ichaa sa vaa tavaadhaa kRNuSva saMvidaM subhadraam

vatsaM na puurva aayuni jaataM rihanti maataraH

RciiSamaayaadhrigava oham indraaya brahmaaNi raatatamaa

aadityaa rudraa vasavaH sudaanava imaa brahma shasyamaanaani jinvata

وَقَالَ مُوسَى إِنْ تَكْفُرُوا أَنْتُمْ وَمَنْ فِي الْأَرْضِ جَمِيعًا فَإِنَّ اللَّهَ لَغَنِيٌّ حَمِيدٌ