כִּ֥י שָׁמַ֖רְתִּי דַּרְכֵ֣י יְהוָ֑ה וְלֹ֥א רָשַׁ֖עְתִּי מֵאֱלֹהָֽי׃

אֲשֶׁ֣ר אָ֭מְרוּ נִ֣ירֲשָׁה לָּ֑נוּ אֵ֝֗ת נְא֣וֹת אֱלֹהִֽים׃

אֵ֗יךְ נָשִׁ֥יר אֶת־ שִׁיר־ יְהוָ֑ה עַ֝֗ל אַדְמַ֥ת נֵכָֽר׃

וְהִשְׁבַּתִּ֖י הֲמ֣וֹן שִׁירָ֑יִךְ וְק֣וֹל כִּנּוֹרַ֔יִךְ לֹ֥א יִשָּׁמַ֖ע עֽוֹד׃

תָּב֣וֹא תְחִנָּתִ֣י לְפָנֶ֑יךָ כְּ֝אִמְרָתְךָ֗ הַצִּילֵֽנִי׃

חָֽנְנֵ֬נִי יְהוָ֗ה רְאֵ֣ה עָ֭נְיִי מִשֹּׂנְאָ֑י מְ֝רוֹמְמִ֗י מִשַּׁ֥עֲרֵי מָֽוֶת׃

וָאַ֖עַן וָאֹמַ֣ר אֵלָ֑יו מַה־ שְּׁנֵ֤י הַזֵּיתִים֙ הָאֵ֔לֶה עַל־ יְמִ֥ין הַמְּנוֹרָ֖ה וְעַל־ שְׂמֹאולָֽהּ׃

כִּֽי־ שָׁ֭מַרְתִּי דַּרְכֵ֣י יְהוָ֑ה וְלֹֽא־ רָ֝שַׁ֗עְתִּי מֵאֱלֹהָֽי׃

tvam apaam apidhaanaavRNor apaadhaarayaH parvate daanumad vasu

yena suurya jyotiSaa baadhase tamo jagac ca vishvam udiyarSi bhaanunaa

Ἕκτωρ δὲ Τρώεσσιν ἐκέκλετο μακρὸν ἀΰσας·

sve yonau ni SadataM saruupaa vi vaaM cikitsad Rtacid dha naarii

ἐξ ἵππων ἀποβάντες ἐπὶ χθόνα πουλυβότειραν

nahi tvaa shuura devaa na martaaso ditsantam

αὐτὰρ ἔμʼ Ἀγχίσης, Πρίαμος δʼ ἔτεχʼ Ἕκτορα δῖον.

وَقَالُوا لَوْلَا أُنْزِلَ عَلَيْهِ آيَاتٌ مِنْ رَبِّهِ قُلْ إِنَّمَا الْآيَاتُ عِنْدَ اللَّهِ وَإِنَّمَا أَنَا نَذِيرٌ مُبِينٌ

soma raajan pra Na aayuuMSi taariir ahaaniiva suuryo vaasaraaNi

marutvanto matsaraa indriyaa hayaa medhaam abhi prayaaMsi ca

Ἕκτωρ δὲ Τρώεσσιν ἐκέκλετο μακρὸν ἀΰσας·

Νέστωρ αὖτε μάλιστα Γερήνιος οὖρος Ἀχαιῶν

يُبَشِّرُهُمْ رَبُّهُمْ بِرَحْمَةٍ مِنْهُ وَرِضْوَانٍ وَجَنَّاتٍ لَهُمْ فِيهَا نَعِيمٌ مُقِيمٌ

vaishvaanara puurave shoshucaanaH puro yad agne darayann adiideH

ἔρχεαι, αὐτὰρ ἐμὲ στυγερῷ ἐνὶ πένθεϊ λείπεις

φέρτε δὲ χερσὶν ὕδωρ, εὐφημῆσαί τε κέλεσθε,