יְֽהוָ֗ה יִשְׁמָרְךָ֥ מִכָּל־ רָ֑ע יִ֝שְׁמֹ֗ר אֶת־ נַפְשֶֽׁךָ׃

נֶ֭אֱלַמְתִּי לֹ֣א אֶפְתַּח־ פִּ֑י כִּ֖י אַתָּ֣ה עָשִֽׂיתָ׃

וַיֹּ֥אמֶר הַמֶּ֖לֶךְ אֶל־ עֲבָדָ֑יו הֲל֣וֹא תֵדְע֔וּ כִּי־ שַׂ֣ר וְגָד֗וֹל נָפַ֛ל הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל׃

בַּאֲשֶׁ֥ר דְּבַר־ מֶ֖לֶךְ שִׁלְט֑וֹן וּמִ֥י יֹֽאמַר־ ל֖וֹ מַֽה־ תַּעֲשֶֽׂה׃

אֹמַ֣ר אֶל־ אֱ֭לוֹהַּ אַל־ תַּרְשִׁיעֵ֑נִי הֽ֝וֹדִיעֵ֗נִי עַ֣ל מַה־ תְּרִיבֵֽנִי׃

ὅς πού τοι μάλα πολλὰ μένων ἐπετέλλετʼ ἰόντι·

indram id devataataya indram prayaty a\dhvare

aa no yaahi sutaavato .asmaakaM suSTutiir upa

ἠγάγετο Τροίηνδʼ, ἥ τʼ ἔπλετο νείκεος ἀρχή,

ihopa yaata shavaso napaataH saudhanvanaa Rbhavo maapa bhuuta

وَإِنْ كَادُوا لَيَسْتَفِزُّونَكَ مِنَ الْأَرْضِ لِيُخْرِجُوكَ مِنْهَا وَإِذًا لَا يَلْبَثُونَ خِلَافَكَ إِلَّا قَلِيلًا

tvaM kutsenaabhi shuSNam indraashuSaM yudhya kuyavaM gaviSTau

sa jaayata prathamaH pastyaaaa\su maho budhne rajaso asya yonau

τὸν μὲν ἔπειτʼ ἀπιόντα μέγας Τελαμώνιος Αἴας

yaH somapaa nicito vajrabaahur yo vajrahastaH sa janaasa indraH

nakiS Tvad rathiitaro harii yad indra yachase

aa jahnaaviiM samanasopa vaajais trir ahno bhaagaM dadhatiim ayaatam

πᾶσιν ὁμῶς θυμὸν κεχαρησέμεν, οὔτε βροτοῖσιν

οὔτʼ ἐς δαῖτʼ ἰέναι οὔτʼ ἐν μεγάροισι πάσασθαι,

κεῖσʼ οὕτως· χαλεπόν τοι ἐρισθενέος Κρονίωνος

So Michal let David down through a window: and he went, and fled, and escaped.