וָאַגִּ֥ד לָכֶ֖ם הַיּ֑וֹם וְלֹ֣א שְׁמַעְתֶּ֗ם בְּקוֹל֙ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וּלְכֹ֖ל אֲשֶׁר־ שְׁלָחַ֥נִי אֲלֵיכֶֽם׃

תֵּ֭שֵׁב בְּאָחִ֣יךָ תְדַבֵּ֑ר בְּבֶֽן־ אִ֝מְּךָ֗ תִּתֶּן־ דֹּֽפִי׃

וְיַ֥יִן לַנֶּ֖סֶךְ שְׁלִשִׁ֣ית הַהִ֑ין תַּקְרִ֥יב רֵֽיחַ־ נִיחֹ֖חַ לַיהוָֽה׃

טֽוֹב־ רָ֭שׁ הוֹלֵ֣ךְ בְּתֻמּ֑וֹ מֵעִקֵּ֥שׁ דְּ֝רָכַ֗יִם וְה֣וּא עָשִֽׁיר׃

כִּ֥י מַה־ טּוּב֖וֹ וּמַה־ יָפְי֑וֹ דָּגָן֙ בַּֽחוּרִ֔ים וְתִיר֖וֹשׁ יְנוֹבֵ֥ב בְּתֻלֽוֹת׃

וַיִּשָּׂאֻ֗הוּ מִבֵּ֤ית אֲבִֽינָדָב֙ אֲשֶׁ֣ר בַּגִּבְעָ֔ה עִ֖ם אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֑ים וְאַחְי֕וֹ הֹלֵ֖ךְ לִפְנֵ֥י הָאָרֽוֹן׃

כִּ֣י עָֽבְדוּ־ בָ֤ם גַּם־ הֵ֙מָּה֙ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֔ים וּמְלָכִ֖ים גְּדוֹלִ֑ים וְשִׁלַּמְתִּ֥י לָהֶ֛ם כְּפָעֳלָ֖ם וּכְמַעֲשֵׂ֥ה יְדֵיהֶֽם׃

שׁ֚וּבוּ לְבִצָּר֔וֹן אֲסִירֵ֖י הַתִּקְוָ֑ה גַּם־ הַיּ֕וֹם מַגִּ֥יד מִשְׁנֶ֖ה אָשִׁ֥יב לָֽךְ׃

سُبْحَانَ الَّذِي خَلَقَ الْأَزْوَاجَ كُلَّهَا مِمَّا تُنْبِتُ الْأَرْضُ وَمِنْ أَنْفُسِهِمْ وَمِمَّا لَا يَعْلَمُونَ

Ἀσκάλαφόν τʼ ἐσορῶν Ἀφαρῆά τε Δηΐπυρόν τε

And Ophir, and Havilah, and Jobab. All these were the sons of Joktan.

And Ophir, and Havilah, and Jobab: all these were the sons of Joktan.

οἶμα λέοντος ἔχων, ὅς τε σταθμοὺς κεραΐζων

χεῖράς τʼ ἀλλήλων λαβέτην καὶ πιστώσαντο·

And his disciples asked him, saying, What might this parable be?

οὕτω πῃ τάδε γʼ ἐστὶ φίλον τέκος ὡς ἀγορεύεις.

mahi triiNaam avo .astu dyukSam mitrasyaaryamNaH

ye cid dhi puurva Rtasaapa aasan saakaM devebhir avadann Rtaani

ὡς δʼ ὅτε τοῖχον ἀνὴρ ἀράρῃ πυκινοῖσι λίθοισι

haskaaraad vidyutas pary ato jaataa avantu naH

Ἰδαίῳ, ὅς τε Τροίην κατὰ πᾶσαν ὁρᾶται,

pari suvaanash cakSase devamaadanaH kratur indur vicakSaNaH

ko vishvaahaa dviSataH pakSa aasata utaasiineSu suuriSu

And he drave them from the judgment seat.