וַחֲמִשִּׁ֨ים אִ֜ישׁ מִבְּנֵ֤י הַנְּבִיאִים֙ הָֽלְכ֔וּ וַיַּעַמְד֥וּ מִנֶּ֖גֶד מֵרָח֑וֹק וּשְׁנֵיהֶ֖ם עָמְד֥וּ עַל־ הַיַּרְדֵּֽן׃

וְיָשַׁ֥ב מַמְזֵ֖ר בְּאַשְׁדּ֑וֹד וְהִכְרַתִּ֖י גְּא֥וֹן פְּלִשְׁתִּֽים׃

וַ֠יִּשְׁמַ֗ע מִכָ֨יְהוּ בֶן־ גְּמַרְיָ֧הוּ בֶן־ שָׁפָ֛ן אֶת־ כָּל־ דִּבְרֵ֥י יְהוָ֖ה מֵעַ֥ל הַסֵּֽפֶר׃

וָאֶעֱבֹ֤ר עָלַ֙יִךְ֙ וָֽאֶרְאֵ֔ךְ מִתְבּוֹסֶ֖סֶת בְּדָמָ֑יִךְ וָאֹ֤מַר לָךְ֙ בְּדָמַ֣יִךְ חֲיִ֔י וָאֹ֥מַר לָ֖ךְ בְּדָמַ֥יִךְ חֲיִֽי׃

לֹא־ יֻתַּ֣ן סְג֣וֹר תַּחְתֶּ֑יהָ וְלֹ֥א יִ֝שָּׁקֵ֗ל כֶּ֣סֶף מְחִירָֽהּ׃

וַהֲשִׁמֹּתִ֥י אֲנִ֖י אֶת־ הָאָ֑רֶץ וְשָֽׁמְמ֤וּ עָלֶ֙יהָ֙ אֹֽיְבֵיכֶ֔ם הַיֹּשְׁבִ֖ים בָּֽהּ׃

וַיְהִ֣י גְבוּלָ֗ם מֵחֵ֨לֶף מֵֽאֵל֜וֹן בְּצַעֲנַנִּ֗ים וַאֲדָמִ֥י הַנֶּ֛קֶב וְיַבְנְאֵ֖ל עַד־ לַקּ֑וּם וַיְהִ֥י תֹצְאֹתָ֖יו הַיַּרְדֵּֽן׃

הִנֵּ֨ה יַד־ יְהוָ֜ה הוֹיָ֗ה בְּמִקְנְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בַּשָּׂדֶ֔ה בַּסּוּסִ֤ים בַּֽחֲמֹרִים֙ בַּגְּמַלִּ֔ים בַּבָּקָ֖ר וּבַצֹּ֑אן דֶּ֖בֶר כָּבֵ֥ד מְאֹֽד׃

שְׂאוּ־ נֵ֣ס צִיּ֔וֹנָה הָעִ֖יזוּ אַֽל־ תַּעֲמֹ֑דוּ כִּ֣י רָעָ֗ה אָנֹכִ֛י מֵבִ֥יא מִצָּפ֖וֹן וְשֶׁ֥בֶר גָּדֽוֹל׃

דָּרַ֣שְׁתִּי אֶת־ יְהוָ֣ה וְעָנָ֑נִי וּמִכָּל־ מְ֝גוּרוֹתַ֗י הִצִּילָֽנִי׃

govit pavasva vasuvid dhiraNyavid retodhaa indo bhuvaneSv arpitaH

δριμύ, τό τε προϊεῖσι μογοστόκοι Εἰλείθυιαι

kratvaa shukrebhir akSabhir RNor apa vrajaM divaH

urudhaareva duhe agra aayaty asya vrateSv api soma iSyate

πολλῶν ἑλκόντων, τάνυται δέ τε πᾶσα διὰ πρό·

uto araNyaaniH saayaM shakaTiir iva sarjati

paro hi martyair asi samo devair uta shriyaa

وَلَا تُجَادِلْ عَنِ الَّذِينَ يَخْتَانُونَ أَنْفُسَهُمْ إِنَّ اللَّهَ لَا يُحِبُّ مَنْ كَانَ خَوَّانًا أَثِيمًا

φίλτατος ἔσκε θεοῖσι βροτῶν οἳ ἐν Ἰλίῳ εἰσίν·

tasyaagatyaa sumanaa RSva paahi prajaanan vidvaan pathyaaaa\ anu svaaH

ἕστηκʼ, ἀμφὶ δέ μιν Κρητῶν ἀγοὶ ἠγερέθονται.

πάντας γὰρ κατέπεφνεν ἀμύμων Βελλεροφόντης.