נָשַׁ֥פְתָּ בְרוּחֲךָ֖ כִּסָּ֣מוֹ יָ֑ם צָֽלֲלוּ֙ כַּֽעוֹפֶ֔רֶת בְּמַ֖יִם אַדִּירִֽים׃

וְנָתַתִּ֥י לָכֶ֛ם רֹעִ֖ים כְּלִבִּ֑י וְרָע֥וּ אֶתְכֶ֖ם דֵּעָ֥ה וְהַשְׂכֵּֽיל׃

וָאֹמַ֖ר אֲלֵכֶ֑ם בָּאתֶם֙ עַד־ הַ֣ר הָאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁר־ יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ נֹתֵ֥ן לָֽנוּ׃

מַרְכְּבֹ֥ת פַּרְעֹ֛ה וְחֵיל֖וֹ יָרָ֣ה בַיָּ֑ם וּמִבְחַ֥ר שָֽׁלִשָׁ֖יו טֻבְּע֥וּ בְיַם־ סֽוּף׃

וְכִ֨י מִ֤י אֲנִי֙ וּמִ֣י עַמִּ֔י כִּֽי־ נַעְצֹ֣ר כֹּ֔חַ לְהִתְנַדֵּ֖ב כָּזֹ֑את כִּֽי־ מִמְּךָ֣ הַכֹּ֔ל וּמִיָּדְךָ֖ נָתַ֥נּוּ לָֽךְ׃

נָ֘תַ֤תָּה לִּירֵאֶ֣יךָ נֵּ֭ס לְהִתְנוֹסֵ֑ס מִ֝פְּנֵ֗י קֹ֣שֶׁט סֶֽלָה׃

anu tvaa rodasii ubhe cakraM na varty etasham

yuje vaam brahma puurvyaM namobhir vi shloka etu pathye\va suureH

οὐ πόσις οὐδὲ βρῶσις ἑταίρου τεθνηῶτος

tubhyaM devaaya daashataH syaama yuuyam paata svastibhiH sadaa naH

indra yathaa sutasomeSu caakano .anarvaaNaM shlokam aa rohase divi

ὃς σέο πολλὸν ἀφαυρότερος χεῖράς τε μένος τε·

ya indro harivaan na dabhanti taM ripo dakSaM dadhaati somini

إِنَّ الَّذِينَ آمَنُوا وَالَّذِينَ هَاجَرُوا وَجَاهَدُوا فِي سَبِيلِ اللَّهِ أُولَئِكَ يَرْجُونَ رَحْمَتَ اللَّهِ وَاللَّهُ غَفُورٌ رَحِيمٌ

nRcakSaa eSa divo madhya aasta aapaprivaan rodasii antarikSam

eSa sya piitaye suto harir arSati dharNasiH

Now the Jew’s feast of tabernacles was at hand.

Hast thou marked the old way which wicked men have trodden?

shataaniikaa hetayo asya duSTaraa indrasya samiSo mahiiH

ὁ γὰρ ἀποθανὼν δεδικαίωται ἀπὸ τῆς ἁμαρτίας.