נָחֲל֣וּ פְתָאיִ֣ם אִוֶּ֑לֶת וַֽ֝עֲרוּמִ֗ים יַכְתִּ֥רוּ דָֽעַת׃

אִם־ עֲוֺנֵ֙ינוּ֙ עָ֣נוּ בָ֔נוּ יְהוָ֕ה עֲשֵׂ֖ה לְמַ֣עַן שְׁמֶ֑ךָ כִּֽי־ רַבּ֥וּ מְשׁוּבֹתֵ֖ינוּ לְךָ֥ חָטָֽאנוּ׃

וַיְצַ֥ו עֲלֵיהֶ֖ם לֵאמֹ֑ר כֹּ֤ה תַעֲשׂוּן֙ בְּיִרְאַ֣ת יְהוָ֔ה בֶּאֱמוּנָ֖ה וּבְלֵבָ֥ב שָׁלֵֽם׃

אַ֭תָּה בַּשֵּׁ֣בֶט תַּכֶּ֑נּוּ וְ֝נַפְשׁ֗וֹ מִשְּׁא֥וֹל תַּצִּֽיל׃

וַיֹּ֣אמֶר שְׁכֶ֔ם אֶל־ חֲמ֥וֹר אָבִ֖יו לֵאמֹ֑ר קַֽח־ לִ֛י אֶת־ הַיַּלְדָּ֥ה הַזֹּ֖את לְאִשָּֽׁה׃

וְהָיָ֗ה אִם־ יִוָּ֨תְר֜וּ עֲשָׂרָ֧ה אֲנָשִׁ֛ים בְּבַ֥יִת אֶחָ֖ד וָמֵֽתוּ׃

וַיִּתֵּ֤ן הָֽאֱלֹהִים֙ אֶת־ דָּ֣נִיֵּ֔אל לְחֶ֖סֶד וּֽלְרַחֲמִ֑ים לִפְנֵ֖י שַׂ֥ר הַסָּרִיסִֽים׃

כָּל־ מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֣א תַעֲשׂ֑וּ וְהִקְרַבְתֶּ֥ם אִשֶּׁ֖ה לַיהוָֽה׃

שְׂאֵ֣ת פְּנֵי־ רָשָׁ֣ע לֹא־ ט֑וֹב לְהַטּ֥וֹת צַ֝דִּ֗יק בַּמִּשְׁפָּֽט׃

בַּ֣יִת וָ֭הוֹן נַחֲלַ֣ת אָב֑וֹת וּ֝מֵיְהוָ֗ה אִשָּׁ֥ה מַשְׂכָּֽלֶת׃

וַיְהִ֣י אֽ͏ַחֲרֵי־ כֵ֗ן וּלְאַבְשָׁל֧וֹם בֶּן־ דָּוִ֛ד אָח֥וֹת יָפָ֖ה וּשְׁמָ֣הּ תָּמָ֑ר וַיֶּאֱהָבֶ֖הָ אַמְנ֥וֹן בֶּן־ דָּוִֽד׃

הֹבִ֣ישׁוּ אִכָּרִ֗ים הֵילִ֙ילוּ֙ כֹּֽרְמִ֔ים עַל־ חִטָּ֖ה וְעַל־ שְׂעֹרָ֑ה כִּ֥י אָבַ֖ד קְצִ֥יר שָׂדֶֽה׃

εἰς ἵππους ἅλεται, τότε οἱ κράτος ἐγγυαλίξω

bRhaspatir yaa avindan niguuLhaaH somo graavaaNa RSayash ca vipraaH

praty agnir uSasash cekitaano .abodhi vipraH padaviiH kaviinaam

And he withdrew himself into the wilderness, and prayed.

ὣς ἔφατʼ, οὐδὲ Διὸς πεῖθε φρένα ταῦτʼ ἀγορεύων·

All the congregation of Israel shall keep it.

ἤ τινα συλήσων νεκύων κατατεθνηώτων;

ἔν τʼ ἄρα οἱ φῦ χειρὶ ἔπος τʼ ἔφατʼ ἔκ τʼ ὀνόμαζε·

ἤτοι ἐμοὶ τρεῖς μὲν πολὺ φίλταταί εἰσι πόληες

ἔν τʼ ἄρα οἱ φῦ χειρὶ ἔπος τʼ ἔφατʼ ἔκ τʼ ὀνόμαζε·

antar ichanti taM jane rudram paro maniiSayaa

vRSaa mada indre shloka ukthaa sacaa someSu sutapaa RjiiSii