וַיְהִ֤י דְבַר־ יְהוָה֙ אֵלַ֣י לֵאמֹ֔ר מָה־ אַתָּ֥ה רֹאֶ֖ה יִרְמְיָ֑הוּ וָאֹמַ֕ר מַקֵּ֥ל שָׁקֵ֖ד אֲנִ֥י רֹאֶֽה׃

וּנְשִׂ֥יא בֵֽית־ אָ֖ב לְמִשְׁפְּחֹ֣ת הַקְּהָתִ֑י אֶלִיצָפָ֖ן בֶּן־ עֻזִּיאֵֽל׃

וְהַמְּלָאכָ֗ה הָיְתָ֥ה דַיָּ֛ם לְכָל־ הַמְּלָאכָ֖ה לַעֲשׂ֣וֹת אֹתָ֑הּ וְהוֹתֵֽר׃

וַהֲצִיק֖וֹתִי לַֽאֲרִיאֵ֑ל וְהָיְתָ֤ה תַֽאֲנִיָּה֙ וַֽאֲנִיָּ֔ה וְהָ֥יְתָה לִּ֖י כַּאֲרִיאֵֽל׃

וַיּוֹלִכֵ֙נִי֙ דֶּ֣רֶךְ הַדָּר֔וֹם וְהִנֵּה־ שַׁ֖עַר דֶּ֣רֶךְ הַדָּר֑וֹם וּמָדַ֤ד אילו אֵילָיו֙ ואילמו וְאֵ֣ילַמָּ֔יו כַּמִּדּ֖וֹת הָאֵֽלֶּה׃

וְהָיָה֙ כִּ֣י הִרְבְּתָ֔ה לְהִתְפַּלֵּ֖ל לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וְעֵלִ֖י שֹׁמֵ֥ר אֶת־ פִּֽיהָ׃

ἤτοι ὃ μὲν Περίφαντα πελώριον αὐτόθʼ ἔασε

Thou hast beset me behind and before, and laid thine hand upon me.

σοὶ πάντες μαχόμεσθα· σὺ γὰρ τέκες ἄφρονα κούρην

ἀστράψας δὲ μάλα μεγάλʼ ἔκτυπε, τὴν δὲ τίναξε,

devaasash cin manasaa saM hi jagmuH paniSThaM jaataM tavasaM duvasyan

Ὕπνε τί ἢ δὲ σὺ ταῦτα μετὰ φρεσὶ σῇσι μενοινᾷς;

dasha svasaaro agruvaH samiiciiH pumaaMsaM jaatam abhi saM rabhante

asarji vaajii tiraH pavitram indraaya somaH sahasradhaaraH

vamriibhiH putram agruvo adaanaM niveshanaad dhariva aa jabhartha

nakir eSaaM ninditaa martyeSu ye asmaakam pitaro goSu yodhaaH

وَقَالُوا لَوْلَا يَأْتِينَا بِآيَةٍ مِنْ رَبِّهِ أَوَلَمْ تَأْتِهِمْ بَيِّنَةُ مَا فِي الصُّحُفِ الْأُولَى

وَمَا أَنْزَلْنَا عَلَيْكَ الْكِتَابَ إِلَّا لِتُبَيِّنَ لَهُمُ الَّذِي اخْتَلَفُوا فِيهِ وَهُدًى وَرَحْمَةً لِقَوْمٍ يُؤْمِنُونَ

ὦρσε δέ μιν κατὰ μέσσον ὅθι πλεῖστοι κλονέοντο.

νῦν δὲ δὴ ἐγγύθι μοι θάνατος κακός, οὐδʼ ἔτʼ ἄνευθεν,

sa jaato garbho asi rodasyor agne caarur vibhRta oSadhiiSu

ἠΐθεον θαλερὸν Σιμοείσιον, ὅν ποτε μήτηρ