זֹ֤רְמוּ מַ֨יִם ׀ עָב֗וֹת ק֭וֹל נָתְנ֣וּ שְׁחָקִ֑ים אַף־ חֲ֝צָצֶ֗יךָ יִתְהַלָּֽכוּ׃

רָ֘חַ֤שׁ לִבִּ֨י ׀ דָּ֘בָ֤ר ט֗וֹב אֹמֵ֣ר אָ֭נִי מַעֲשַׂ֣י לְמֶ֑לֶךְ לְ֝שׁוֹנִ֗י עֵ֤ט ׀ סוֹפֵ֬ר מָהִֽיר׃

וְהָי֥וּ נְכֹנִ֖ים לַיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֑י כִּ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֗י יֵרֵ֧ד יְהוָ֛ה לְעֵינֵ֥י כָל־ הָעָ֖ם עַל־ הַ֥ר סִינָֽי׃

וְהָי֥וּ שָׁתֹתֶ֖יהָ מְדֻכָּאִ֑ים כָּל־ עֹ֥שֵׂי שֶׂ֖כֶר אַגְמֵי־ נָֽפֶשׁ׃

וּמֵהֶ֗ם מְמֻנִּים֙ עַל־ הַכֵּלִ֔ים וְעַ֖ל כָּל־ כְּלֵ֣י הַקֹּ֑דֶשׁ וְעַל־ הַסֹּ֙לֶת֙ וְהַיַּ֣יִן וְהַשֶּׁ֔מֶן וְהַלְּבוֹנָ֖ה וְהַבְּשָׂמִֽים׃

וַיֹּ֕אמֶר חַי־ יְהוָ֛ה אֲשֶׁר־ עָמַ֥דְתִּי לְפָנָ֖יו אִם־ אֶקָּ֑ח וַיִּפְצַר־ בּ֥וֹ לָקַ֖חַת וַיְמָאֵֽן׃

הֲלוֹא־ זֹ֖את תַּעֲשֶׂה־ לָּ֑ךְ עָזְבֵךְ֙ אֶת־ יְהוָ֣ה אֱלֹהַ֔יִךְ בְּעֵ֖ת מוֹלִיכֵ֥ךְ בַּדָּֽרֶךְ׃

לֹא־ תִירָ֣א לְבֵיתָ֣הּ מִשָּׁ֑לֶג כִּ֥י כָל־ בֵּ֝יתָ֗הּ לָבֻ֥שׁ שָׁנִֽים׃

וַיֹּ֣אמֶר יַעֲקֹ֔ב אֶל־ רִבְקָ֖ה אִמּ֑וֹ הֵ֣ן עֵשָׂ֤ו אָחִי֙ אִ֣ישׁ שָׂעִ֔ר וְאָנֹכִ֖י אִ֥ישׁ חָלָֽק׃

כְּהִנְדֹּ֥ף עָשָׁ֗ן תִּ֫נְדֹּ֥ף כְּהִמֵּ֣ס דּ֭וֹנַג מִפְּנֵי־ אֵ֑שׁ יֹאבְד֥וּ רְ֝שָׁעִ֗ים מִפְּנֵ֥י אֱלֹהִֽים׃

הִנֵּ֣ה ׀ כַּעֲנָנִ֣ים יַעֲלֶ֗ה וְכַסּוּפָה֙ מַרְכְּבוֹתָ֔יו קַלּ֥וּ מִנְּשָׁרִ֖ים סוּסָ֑יו א֥וֹי לָ֖נוּ כִּ֥י שֻׁדָּֽדְנוּ׃

וַיֹּ֣אמֶר לָבָ֔ן לֹא־ יֵעָשֶׂ֥ה כֵ֖ן בִּמְקוֹמֵ֑נוּ לָתֵ֥ת הַצְּעִירָ֖ה לִפְנֵ֥י הַבְּכִירָֽה׃

RSir vipraH puraetaa janaanaam Rbhur dhiira ushanaa kaavyena

makSuu kanaayaaH sakhyaM navagvaa RtaM vadanta Rtayuktim agman

maaM naraH svashvaa vaajayanto maaM vRtaaH samaraNe havante

Ὠκεανόν τε θεῶν γένεσιν καὶ μητέρα Τηθύν,

asthur atra dhenavaH pinvamaanaa mahii dasmasya maataraa samiicii

Ὠκεανόν τε θεῶν γένεσιν καὶ μητέρα Τηθύν,

tigmam eko bibharti hasta aayudhaM shucir ugro jalaaSabheSajaH

τῶν δʼ Ἕλενος Πριάμοιο φίλος παῖς σύνθετο θυμῷ

إِنَّا أَنْزَلْنَا إِلَيْكَ الْكِتَابَ بِالْحَقِّ لِتَحْكُمَ بَيْنَ النَّاسِ بِمَا أَرَاكَ اللَّهُ وَلَا تَكُنْ لِلْخَائِنِينَ خَصِيمًا

uta syaa no divaa matir aditir uutyaa gamat

ἱστάμεναι θαύμαζον ἐπὶ προθύροισιν ἑκάστη.

sugopaa asi na dabhaaya sukrato paro maayaabhir Rta aasa naama te