לַחֲמִשָּׁ֤ה עָשָׂר֙ לִֽירֵמ֔וֹת בָּנָ֥יו וְאֶחָ֖יו שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃

וְשָׁא֤וּל וְהֵ֙מָּה֙ וְכָל־ אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֔ל בְּעֵ֖מֶק הָֽאֵלָ֑ה נִלְחָמִ֖ים עִם־ פְּלִשְׁתִּֽים׃

יָשֹׁ֣מּוּ יְשָׁרִ֣ים עַל־ זֹ֑את וְ֝נָקִ֗י עַל־ חָנֵ֥ף יִתְעֹרָֽר׃

אָ֤ז יִמָּלֵ֪א שְׂח֡וֹק פִּינוּ֮ וּלְשׁוֹנֵ֢נוּ רִ֫נָּ֥ה אָ֭ז יֹאמְר֣וּ בַגּוֹיִ֑ם הִגְדִּ֥יל יְ֝הוָ֗ה לַעֲשׂ֥וֹת עִם־ אֵֽלֶּה׃

עָזַ֥ב כַּכְּפִ֖יר סֻכּ֑וֹ כִּֽי־ הָיְתָ֤ה אַרְצָם֙ לְשַׁמָּ֔ה מִפְּנֵי֙ חֲר֣וֹן הַיּוֹנָ֔ה וּמִפְּנֵ֖י חֲר֥וֹן אַפּֽוֹ׃

וַיָּבֹ֜אוּ אֶל־ בְּנֵי־ רְאוּבֵ֧ן וְאֶל־ בְּנֵי־ גָ֛ד וְאֶל־ חֲצִ֥י שֵֽׁבֶט־ מְנַשֶּׁ֖ה אֶל־ אֶ֣רֶץ הַגִּלְעָ֑ד וַיְדַבְּר֥וּ אִתָּ֖ם לֵאמֹֽר׃

עֵינָ֕יו כְּיוֹנִ֖ים עַל־ אֲפִ֣יקֵי מָ֑יִם רֹֽחֲצוֹת֙ בֶּֽחָלָ֔ב יֹשְׁב֖וֹת עַל־ מִלֵּֽאת׃

וְעַתָּ֕ה יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל יֵֽאָמֵן֙ דְּבָ֣רְךָ֔ אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ לְעַבְדְּךָ֥ לְדָוִֽיד׃

כִּ֤י זְרוֹע֣וֹת רְ֭שָׁעִים תִּשָּׁבַ֑רְנָה וְסוֹמֵ֖ךְ צַדִּיקִ֣ים יְהוָֽה׃

אֶעְבְּרָה־ נָּ֗א וְאֶרְאֶה֙ אֶת־ הָאָ֣רֶץ הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן הָהָ֥ר הַטּ֛וֹב הַזֶּ֖ה וְהַלְּבָנֽוֹן׃

וַיִּסְע֖וּ מֵאָל֑וּשׁ וַֽיַחֲנוּ֙ בִּרְפִידִ֔ם וְלֹא־ הָ֨יָה שָׁ֥ם מַ֛יִם לָעָ֖ם לִשְׁתּֽוֹת׃

aa manyethaam aa gataM kac cid evair vishve janaaso ashvinaa havante

tvaam agne maniiSiNas tvaaM hinvanti cittibhiH

This man went unto Pilate, and begged the body of Jesus.

κάππεσον, εὖτʼ ἔριδα κρατερὴν ἐτάνυσσε Κρονίων.

indravaayuu suurayo vishvam aayur arvadbhir viiraiH pRtanaasu sahyuH

Πατρόκλῳ δʼ ἄρʼ ἄχος γένετο φθιμένου ἑτάροιο,

ذَلِكَ جَزَاؤُهُمْ بِأَنَّهُمْ كَفَرُوا بِآيَاتِنَا وَقَالُوا أَإِذَا كُنَّا عِظَامًا وَرُفَاتًا أَإِنَّا لَمَبْعُوثُونَ خَلْقًا جَدِيدًا

saM yan mithaH paspRdhaanaaso agmata shubhe makhaa amitaa jaayavo raNe

τῶν δʼ ὥς τε δρυτόμων ἀνδρῶν ὀρυμαγδὸς ὀρώρει

ashyaama tat saaptam aashuSaaNaa nanamo vadhar adevasya piiyoH

taav asmabhyam puruvaaram purukSuM raayas poSaM vi SyataaM naabhim asme

aa no rayiM sarvaviiraM sunotana devaavya\m bharata shlokam adrayaH

οὔτε ποτὲ προτρέποντο μελαινάων ἐπὶ νηῶν