וַיִּתֵּ֬ן בְּפִ֨י ׀ שִׁ֥יר חָדָשׁ֮ תְּהִלָּ֢ה לֵֽאלֹ֫הֵ֥ינוּ יִרְא֣וּ רַבִּ֣ים וְיִירָ֑אוּ וְ֝יִבְטְח֗וּ בַּיהוָֽה׃

וַיֵּ֣רֶד יְהוָ֔ה לִרְאֹ֥ת אֶת־ הָעִ֖יר וְאֶת־ הַמִּגְדָּ֑ל אֲשֶׁ֥ר בָּנ֖וּ בְּנֵ֥י הָאָדָֽם׃

וְאִם־ אָס֖וֹן יִהְיֶ֑ה וְנָתַתָּ֥ה נֶ֖פֶשׁ תַּ֥חַת נָֽפֶשׁ׃

וְֽיָרְד֞וּ מֵאָנִיּֽוֹתֵיהֶ֗ם כֹּ֚ל תֹּפְשֵׂ֣י מָשׁ֔וֹט מַלָּחִ֕ים כֹּ֖ל חֹבְלֵ֣י הַיָּ֑ם אֶל־ הָאָ֖רֶץ יַעֲמֹֽדוּ׃

עַתָּ֗ה קֻ֛מוּ וְעִבְר֥וּ לָכֶ֖ם אֶת־ נַ֣חַל זָ֑רֶד וַֽנַּעֲבֹ֖ר אֶת־ נַ֥חַל זָֽרֶד׃

וְחָלַ֤ף בִּֽיהוּדָה֙ שָׁטַ֣ף וְעָבַ֔ר עַד־ צַוָּ֖אר יַגִּ֑יעַ וְהָיָה֙ מֻטּ֣וֹת כְּנָפָ֔יו מְלֹ֥א רֹֽחַב־ אַרְצְךָ֖ עִמָּ֥נוּ אֵֽל׃

בָּעֵ֣ת הַהִ֡יא שָׁלַ֡ח בְּרֹאדַ֣ךְ בַּ֠לְאֲדָן בֶּֽן־ בַּלְאֲדָ֧ן מֶֽלֶךְ־ בָּבֶ֛ל סְפָרִ֥ים וּמִנְחָ֖ה אֶל־ חִזְקִיָּ֑הוּ כִּ֣י שָׁמַ֔ע כִּ֥י חָלָ֖ה חִזְקִיָּֽהוּ׃

וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם תִּשְׁעָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וּשְׁלֹ֥שׁ מֵאֽוֹת׃

לְהוֹדִֽיעֲךָ֗ קֹ֭שְׁטְ אִמְרֵ֣י אֱמֶ֑ת לְהָשִׁ֥יב אֲמָרִ֥ים אֱ֝מֶ֗ת לְשֹׁלְחֶֽיךָ׃

yatraa rathasya bRhato nidhaanaM vimocanaM vaajino raasabhasya

tam aa rabhasva samidhaa yaviSTha nRcakSasash cakSuSe randhayainam

ke dhaasim agne anRtasya paanti ka aasato vacasaH santi gopaaH

ῥύατʼ ἐφεσταότες, μετὰ δʼ ἀνέρες οὓς ἔχε γῆρας·

τοῖος πᾶσιν θυμὸς ἐνὶ στήθεσσι γένοιτο·

bhare havir na barhiSi priiNaano vaishvaanaraaya yataye matiinaam

καὶ τότʼ ἐγὼ θαλάμοιο θύρας πυκινῶς ἀραρυίας

na yasya devaa devataa na martaa aapash cana shavaso antam aapuH

οὔτέ τεῳ σπένδεσκε θεῶν, ὅτε μὴ Διὶ πατρί.

قَالَ بَلْ سَوَّلَتْ لَكُمْ أَنْفُسُكُمْ أَمْرًا فَصَبْرٌ جَمِيلٌ عَسَى اللَّهُ أَنْ يَأْتِيَنِي بِهِمْ جَمِيعًا إِنَّهُ هُوَ الْعَلِيمُ الْحَكِيمُ

Of whom it was said, That in Isaac shall thy seed be called:

pra ye shumbhante janayo na saptayo yaaman rudrasya suunavaH sudaMsasaH

ayam akRNod uSasaH supatniir ayaM suurye adadhaaj jyotir antaH

tac cakSur devahitaM shukram uccarat

And was unknown by face unto the churches of Judaea which were in Christ: