וַיֹּ֖אמֶר מֶ֣ה חָטָ֑אתִי כִּֽי־ אַתָּ֞ה נֹתֵ֧ן אֶֽת־ עַבְדְּךָ֛ בְּיַד־ אַחְאָ֖ב לַהֲמִיתֵֽנִי׃

אִמְר֤וּ בַגּוֹיִ֨ם ׀ יְה֘וָ֤ה מָלָ֗ךְ אַף־ תִּכּ֣וֹן תֵּ֭בֵל בַּל־ תִּמּ֑וֹט יָדִ֥ין עַ֝מִּ֗ים בְּמֵישָׁרִֽים׃

אֲדֹנָי֮ כַּמָּ֢ה תִ֫רְאֶ֥ה הָשִׁ֣יבָה נַ֭פְשִׁי מִשֹּׁאֵיהֶ֑ם מִ֝כְּפִירִ֗ים יְחִידָתִֽי׃

עַמְּךָ֣ נְדָבֹת֮ בְּי֢וֹם חֵ֫ילֶ֥ךָ בְּֽהַדְרֵי־ קֹ֭דֶשׁ מֵרֶ֣חֶם מִשְׁחָ֑ר לְ֝ךָ֗ טַ֣ל יַלְדֻתֶֽיךָ׃

vyantv in nu yeSu mandasaanas tRpat somam paahi drahyad indra

ὁ μὴ ὢν μετʼ ἐμοῦ κατʼ ἐμοῦ ἐστιν, καὶ ὁ μὴ συνάγων μετʼ ἐμοῦ σκορπίζει.

vibhaavaa devaH suraNaH pari kSitiir agnir babhuuva shavasaa sumadrathaH

ὁ μὴ ὢν μετʼ ἐμοῦ κατʼ ἐμοῦ ἐστιν, καὶ ὁ μὴ συνάγων μετʼ ἐμοῦ σκορπίζει.

ἄλλοτε δὲ φθινύθουσιν ἀκήριοι. ἀλλὰ τάχιστα

Let thy mercy, O LORD, be upon us, according as we hope in thee.

إِلَّا مَنْ رَحِمَ رَبُّكَ وَلِذَلِكَ خَلَقَهُمْ وَتَمَّتْ كَلِمَةُ رَبِّكَ لَأَمْلَأَنَّ جَهَنَّمَ مِنَ الْجِنَّةِ وَالنَّاسِ أَجْمَعِينَ

yaadRshmin dhaayi tam apasyayaa vidad ya u svayaM vahate so araM karat

bhaga pra No janaya gobhir ashvair bhaga pra nRbhir nRvantaH syaama

avaviddhaM taugryam apsv a\ntar anaarambhaNe tamasi praviddham

πάντες ὁμηγερέες, ποτιδέγμενοι ὁππότʼ ἄρʼ ἔλθοι

θάρσει νῦν· τοῖόν τοι ἀοσσητῆρα Κρονίων

so asya vishe mahi sharma yachati yo asya dhaama prathamaM vyaanashe