וַיֹּ֤אמֶר שְׁכֶם֙ אֶל־ אָבִ֣יה וְאֶל־ אַחֶ֔יהָ אֶמְצָא־ חֵ֖ן בְּעֵינֵיכֶ֑ם וַאֲשֶׁ֥ר תֹּאמְר֛וּ אֵלַ֖י אֶתֵּֽן׃

מִפְּנֵ֤י שֵׂיבָה֙ תָּק֔וּם וְהָדַרְתָּ֖ פְּנֵ֣י זָקֵ֑ן וְיָרֵ֥אתָ מֵּאֱלֹהֶ֖יךָ אֲנִ֥י יְהוָֽה׃

זְ֭כֹר כִּֽי־ תַשְׂגִּ֣יא פָעֳל֑וֹ אֲשֶׁ֖ר שֹׁרְר֣וּ אֲנָשִֽׁים׃

וַיַּכּ֥וּ בָהֶ֛ם אֲבִיָּ֥ה וְעַמּ֖וֹ מַכָּ֣ה רַבָּ֑ה וַיִּפְּל֤וּ חֲלָלִים֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל חֲמֵשׁ־ מֵא֥וֹת אֶ֖לֶף אִ֥ישׁ בָּחֽוּר׃

וּמִשְׁכַּ֣ן יְ֠הוָה אֲשֶׁר־ עָשָׂ֨ה מֹשֶׁ֧ה בַמִּדְבָּ֛ר וּמִזְבַּ֥ח הָעוֹלָ֖ה בָּעֵ֣ת הַהִ֑יא בַּבָּמָ֖ה בְּגִבְעֽוֹן׃

וְהַ֨בָּקָ֔ר שִׁשָּׁ֥ה וּשְׁלֹשִׁ֖ים אָ֑לֶף וּמִכְסָ֥ם לַיהוָ֖ה שְׁנַ֥יִם וְשִׁבְעִֽים׃

וְה֕וּא אֶת־ כָּל־ אֵ֖לֶּה לֹ֣א עָשָׂ֑ה כִּ֣י גַ֤ם אֶל־ הֶֽהָרִים֙ אָכַ֔ל וְאֶת־ אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ טִמֵּֽא׃

maataa ca yatra duhitaa ca dhenuu sabardughe dhaapayete samiicii

utaashvinaav abharad yat tad aasiid ajahaad u dvaa mithunaa saraNyuuH

ἦ τʼ ἂν ἔγωγʼ ἐθέλοιμι καὶ αὐτίκα τοῦτο γενέσθαι,

pRSadashvaaso .avanayo na rathaa rishaadaso mitrayujo na devaaH

The words of the Preacher, the son of David, king in Jerusalem.

ναὶ δὴ ταῦτά γε πάντα τέκος κατὰ μοῖραν ἔειπες·

asme rayim bahulaM saMtarutraM suvaacam bhaagaM yashasaM kRdhii naH

yuupavraskaa uta ye yuupavaahaash caSaalaM ye ashvayuupaaya takSati

وَإِنْ كَانَ ذُو عُسْرَةٍ فَنَظِرَةٌ إِلَى مَيْسَرَةٍ وَأَنْ تَصَدَّقُوا خَيْرٌ لَكُمْ إِنْ كُنْتُمْ تَعْلَمُونَ

yo no daasa aaryo vaa puruSTutaadeva indra yudhaye ciketati

λέξασθαι περὶ ἄστυ θεοδμήτων ἐπὶ πύργων·

τόν ῥʼ ἔτεκεν Ῥήνη ὑπʼ Ὀϊλῆϊ πτολιπόρθῳ.

τώ οἱ ἔσαν κήρυκε καὶ ὀτρηρὼ θεράποντε·

sahasradaa graamaNiir maa riSan manuH suuryeNaasya yatamaanaitu dakSiNaa

asat su me jaritaH saabhivego yat sunvate yajamaanaaya shikSam