וְרָאִ֜יתִי וְהִנֵּֽה־ עֲלֵיהֶ֤ם גִּדִים֙ וּבָשָׂ֣ר עָלָ֔ה וַיִּקְרַ֧ם עֲלֵיהֶ֛ם ע֖וֹר מִלְמָ֑עְלָה וְר֖וּחַ אֵ֥ין בָּהֶֽם׃

כִּ֣י לֹ֥א שְׁא֛וֹל תּוֹדֶ֖ךָּ מָ֣וֶת יְהַלְלֶ֑ךָּ לֹֽא־ יְשַׂבְּר֥וּ יֽוֹרְדֵי־ ב֖וֹר אֶל־ אֲמִתֶּֽךָ׃

אֵ֥ין זִכְר֖וֹן לָרִאשֹׁנִ֑ים וְגַ֨ם לָאַחֲרֹנִ֜ים שֶׁיִּהְי֗וּ לֹֽא־ יִהְיֶ֤ה לָהֶם֙ זִכָּר֔וֹן עִ֥ם שֶׁיִּהְי֖וּ לָאַחֲרֹנָֽה׃

שְׁלַח־ אוֹרְךָ֣ וַ֭אֲמִתְּךָ הֵ֣מָּה יַנְח֑וּנִי יְבִיא֥וּנִי אֶל־ הַֽר־ קָ֝דְשְׁךָ֗ וְאֶל־ מִשְׁכְּנוֹתֶֽיךָ׃

אָמַ֙רְתָּ֙ אֽוֹי־ נָ֣א לִ֔י כִּֽי־ יָסַ֧ף יְהוָ֛ה יָג֖וֹן עַל־ מַכְאֹבִ֑י יָגַ֙עְתִּי֙ בְּאַנְחָתִ֔י וּמְנוּחָ֖ה לֹ֥א מָצָֽאתִי׃

הַזְּבָחִ֨ים וּמִנְחָ֜ה הִֽגַּשְׁתֶּם־ לִ֧י בַמִּדְבָּ֛ר אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָ֖ה בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃

דַּבֵּ֤ר אֶֽל־ אַהֲרֹן֙ וְאֶל־ בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר כֹּ֥ה תְבָרֲכ֖וּ אֶת־ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אָמ֖וֹר לָהֶֽם׃

וַיַּ֣רְא דָוִ֔ד כִּֽי־ יָצָ֥א שָׁא֖וּל לְבַקֵּ֣שׁ אֶת־ נַפְשׁ֑וֹ וְדָוִ֥ד בְּמִדְבַּר־ זִ֖יף בַּחֹֽרְשָׁה׃

וּֽ֭פֹשְׁעִים נִשְׁמְד֣וּ יַחְדָּ֑ו אַחֲרִ֖ית רְשָׁעִ֣ים נִכְרָֽתָה׃

וְעִבְרִ֗ים עָֽבְרוּ֙ אֶת־ הַיַּרְדֵּ֔ן אֶ֥רֶץ גָּ֖ד וְגִלְעָ֑ד וְשָׁאוּל֙ עוֹדֶ֣נּוּ בַגִּלְגָּ֔ל וְכָל־ הָעָ֖ם חָרְד֥וּ אַחֲרָֽיו׃

יֵ֥שׁ דָּבָ֛ר שֶׁיֹּאמַ֥ר רְאֵה־ זֶ֖ה חָדָ֣שׁ ה֑וּא כְּבָר֙ הָיָ֣ה לְעֹֽלָמִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה מִלְּפָנֵֽנוּ׃

וַיִּרְדְּפ֤וּ מִצְרַ֙יִם֙ וַיָּבֹ֣אוּ אַחֲרֵיהֶ֔ם כֹּ֚ל ס֣וּס פַּרְעֹ֔ה רִכְבּ֖וֹ וּפָרָשָׁ֑יו אֶל־ תּ֖וֹךְ הַיָּֽם׃

And in the house his disciples asked him again of the same matter.

ἵνα δὲ μὴ ἐπὶ πλεῖόν σε ἐγκόπτω, παρακαλῶ ἀκοῦσαί σε ἡμῶν συντόμως τῇ σῇ ἐπιεικείᾳ.

τίς γὰρ ἔγνω νοῦν κυρίου, ὃς συμβιβάσει αὐτόν; ἡμεῖς δὲ νοῦν Χριστοῦ ἔχομεν.

भ्रुवोर्मध्ये प्राणमावेश्य सम्यक् स तं परं पुरुषमुपैति दिव्यम्

ὅς τʼ ἐπεὶ ἄρ κε κάμῃσι κύνας τʼ ἄνδρας τʼ ἐρεθίζων,

هُوَ اللَّهُ الَّذِي لَا إِلَهَ إِلَّا هُوَ الْمَلِكُ الْقُدُّوسُ السَّلَامُ الْمُؤْمِنُ الْمُهَيْمِنُ الْعَزِيزُ الْجَبَّارُ الْمُتَكَبِّرُ سُبْحَانَ اللَّهِ عَمَّا يُشْرِكُونَ

τῷ δʼ ἄρʼ ἐπʼ Ἀτρεΐδης ὦρτο ξανθὸς Μενέλαος

aagann RbhuuNaam iha ratnadheyam abhuut somasya suSutasya piitiH

ὃς δὴ κάλλιστος γένετο θνητῶν ἀνθρώπων·

vanaspatir avasRjann upa sthaad agnir haviH suudayaati pra dhiibhiH

atyo na hiyaano abhi vaajam arSa svarvit koshaM divo adrimaataram

uurdhvo hy asthaad adhy antarikSe .adhaa vRtraaya pra vadhaM jabhaara