וַיַּעַשׂ֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֜ים לְאָדָ֧ם וּלְאִשְׁתּ֛וֹ כָּתְנ֥וֹת ע֖וֹר וַיַּלְבִּשֵֽׁם׃

תְּפִלָּה֮ לְמֹשֶׁ֢ה אִֽישׁ־ הָאֱלֹ֫הִ֥ים אֲ‍ֽדֹנָ֗י מָע֣וֹן אַ֭תָּה הָיִ֥יתָ לָּ֗נוּ בְּדֹ֣ר וָדֹֽר׃

וֽ͏ַיְהִי֙ לִבְנֵ֣י אַהֲרֹ֔ן מִמִּשְׁפְּח֥וֹת הַקְּהָתִ֖י מִבְּנֵ֣י לֵוִ֑י כִּ֥י לָהֶ֛ם הָיָ֥ה הַגּוֹרָ֖ל רִיאשֹׁנָֽה׃

כִּֽי־ מֵעִ֤יר הַקֹּ֙דֶשׁ֙ נִקְרָ֔אוּ וְעַל־ אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל נִסְמָ֑כוּ יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ׃

וַיָּבֹ֥אוּ הָרֹעִ֖ים וַיְגָרְשׁ֑וּם וַיָּ֤קָם מֹשֶׁה֙ וַיּ֣וֹשִׁעָ֔ן וַיַּ֖שְׁקְ אֶת־ צֹאנָֽם׃

וְהֵ֨ם וּבְנֵיהֶ֜ם עַל־ הַשְּׁעָרִ֧ים לְבֵית־ יְהוָ֛ה לְבֵ֥ית הָאֹ֖הֶל לְמִשְׁמָרֽוֹת׃

maa te asmaan durmatayo bhRmaac cid devasya suuno sahaso nashanta

Then said Isaiah to Hezekiah, Hear the word of the LORD of hosts:

μίστυλλόν τʼ ἄρʼ ἐπισταμένως πεῖράν τʼ ὀβελοῖσιν,

στῆσεν ἐῢ κρίνας, κρατερὸν δʼ ἐπὶ μῦθον ἔτελλε·

καὶ μὴ ὡς ἐχθρὸν ἡγεῖσθε, ἀλλὰ νουθετεῖτε ὡς ἀδελφόν.

πιείρας πέρθοντε πόλεις μερόπων ἀνθρώπων.

agrepaabhir RtupaabhiH sajoSaa gnaaspatniibhii ratnadhaabhiH sajoSaaH

μίστυλλόν τʼ ἄρʼ ἐπισταμένως πεῖράν τʼ ὀβελοῖσιν,

هَلْ يَنْظُرُونَ إِلَّا أَنْ يَأْتِيَهُمُ اللَّهُ فِي ظُلَلٍ مِنَ الْغَمَامِ وَالْمَلَائِكَةُ وَقُضِيَ الْأَمْرُ وَإِلَى اللَّهِ تُرْجَعُ الْأُمُورُ

καὶ πάλιν· Ἐγὼ ἔσομαι πεποιθὼς ἐπʼ αὐτῷ· καὶ πάλιν· Ἰδοὺ ἐγὼ καὶ τὰ παιδία ἅ μοι ἔδωκεν ὁ θεός.

adhaa te apratiSkutaM devii shuSmaM saparyataH

mahas putraaso asurasya viiraa divo dhartaara urviyaa pari khyan

paati naabhaa saptashiirSaaNam agniH paati devaanaam upamaadam RSvaH

ye vaajinam paripashyanti pakvaM ya iim aahuH surabhir nir hareti

mahaan sadhasthe dhruva aa niSatto .antar dyaavaa maahine haryamaaNaH